מה אומרים לכם השמות: שארונאס יאסיקביצ'יוס, נייט האפמן, מייסיאו באסטון, אנתוני פארקר, ג'ו אינגלס, פרנק בריקובסקי ועומרי כספי? רוצים רמז? לכולם יש שני מכנים משותפים. והתשובה: כולם היו ועדיין שחקני NBA, ולכולם הייתה מכבי ת"א חממה, קרש קפיצה, כן שילוח ממנו המריאו לפסגות הכדורסל העולמי.
ובאותה נשימה – בקבוצות טופ יורוליג רבות מככבים שחקנים ש"התגלו" במכבי והלכו אחר הכסף הגדול לעשות לביתם. קבוצות הילדים, נערים נוער ובוגרים של מכבי הצמיחו שחקנים רבים ומצוינים שבאו למועדון כי ידעו שזו חממת הגידול והפיתוח הטובה בארץ. רבים מהם שיחקו ומשחקים בכל הקבוצות בארץ מפני שלא נמצא להם מקום במכבי, כי שם הדרישה היא להיות יותר ממצטיין. ולא נזכיר שמות.
מכבי ת"א הייתה ותהיה חממה למאמנים שהצליחו על הקווים בישראל ולאחר מכן באירופה ובארה"ב. בלי שמות. כן, זו מכבי ת"א שהרגילה את אוהדיה לניצחונות ולתארים בלבד. זו מכבי ת"א שתסכלה מאמנים רבים עד שבתסכולם נטשו את הספורט היפה הזה והתיישבו בכורסת הפרשן עם מיקרופון או עם מקלדת. האם כל מי שנאלץ לעבור לתקשורת כי אין לו תעסוקה בכדורסל חופשי לשסות את הציבור באנשים שהשקיעו, והרבה, בכל המובנים בשאיפה למצוינות? מדוע הלקסיקון של כל פרשן, שדרן, אנליסט, מומחה או ג'נרל־מנג'ר כל כך מוגבל ויש בו רק מילים כמו – תתפטר ו/או לך הביתה והכל מפני שבעלים של קבוצת ספורט בחר להעסיק שחקנים, כלומר עובדים ומנהלי עבודה, כלומר מאמנים שלא מביאים תוצאות כפי שמצפים מהם.
האם מישהו יצעק לפיל נייט, הבעלים של החברה – לך הביתה אם החברה תוציא לשוק נעל חדשה שלא תימכר טוב ? אולי. אבל מי שקנה מניה של נייקי ציפה לרווח כספי וזה לא מי שקנה מנוי למשחקי מכבי. אנא הזכירו לי מי כתב וצעק בראש חוצות שעל גברת אלונה ברקת ללכת הביתה אחרי שמונה שנים של השקעות עקרות ונדודים במדבר? האם מישהו קרא לאיזי שירצקי או ליעקב שחר ללכת הביתה ולוותר על מפעל חייהם אחרי שנים קשות מבחינת התוצאות על הדשא? יכול להיות שאנשים בתקשורת הספורט שמוציאים עכשיו להורג את הנהלת מכבי ת"א שתקו אז? לא, מה פתאום, כי כמו שאמר שייקספיר – הם עיתונאים הגונים והוגנים. אז מי עשה את מכבי ת"א לחממה כל כך מוצלחת לגידול ולטיפוח שחקנים ומאמנים בצד כמובן לתוארי אליפות באירופה?
מי שעשה את מכבי להיות מותג באירופה היא בדיוק אותה "הנהלה" הסופגת בימים אלה חרפות גידופים, קללות ובעיקר לעג. בדיוק אותה "הנהלה" שרבים וטובים ניסו לחקות אותה, את דרך פעולתה, את החשיבה שלה, את השאיפה למצוינות, וגם את המהלכים ה"לא אהודים" שלה, כמו להביא בכל מחיר את הישראלים הטובים ביותר. אלה בדיוק אותם אנשי הנהלה שהיום "פרשנים", "שדרנים" ו־"מנהלים כלליים" הלבישו אותם בבגדי נידונים למות ומובילים אותם לגיליוטינה.
נכון, עוברות על מכבי שתיים וחצי עונות נוראיות, במונחי מכבי כמובן, לא במונחים ספורטיביים־אובייקטיביים וזה אחרי עונת פלאים ונסים בניצוחו של דייויד בלאט. האם זו סיבה להוציא להורג את כל מי שכל כך הצליחו במשך עשרות שנים, או שפשוט כל תסכולי העבר משתחררים? הרי אין שמחה כמו שמחה לאיד.
לאט לכם עם הסכינים והגיליוטינה. תנו מעט כבוד לספורט בכלל ולכדורסל בפרט, ולא פחות חשוב כבדו את מקצוע התקשורת.