אחד מהגברים המפורסמים ביותר בישראל עומד באמצע קניון איילון ברמת־גן, בין פירות יבשים לתוספי מזון, ואף אחד לא מזהה אותו. אמיתי. "אני גבר מפורסם?" הוא תוהה במבוכה.
אלא מה? אתה לקחת את שם המשפחה של רותם אבוהב.
"לא נכון!" הוא מוחה. "היא לקחה ממני! כשהיכרתי אותה היא היתה רותם איטח־אשבל".
אז למה לא נתת לה לשמור על שם המשפחה המקורי שלה?
"בגלל שאני בא ממשפחה טורקית ואצלנו זה ברור שהאישה מקבלת את שם בעלה. זו אפילו לא היתה שאלה. וחוץ מזה, רותם רצתה להתאחד איתנו, איתי. דרך אגב, למה החלטת שאני מפורסם?"
זוגתך טוחנת אותך ערב־ערב על הבמה.
"לא כל ערב. אני יודע בדיוק מתי יש לה הופעה. אני הבייביסיטר. מה, היא באמת טוחנת?"
לא, על פי ההגדרה שלה היא מפנצ'צ'ת אותך.
"אה, אולי הייתי צריך להעביר יותר צנזורה על הסטנד־אפ שלה. זה עדיין אפשרי או שכבר מאוחר?"
בגיל 44, אחרי 24 שנים במדים, רב סרן (במיל') שי אבוהב פותח דף חדש. "אילו חיפשתי לי חיים קלים, הייתי נכנס לתעשיית הבידור ומתחיל להפיק משהו, לרותם או למישהו אחר", הוא מודה. "מה, מפקד לא יכול להפיק? או לפחות ללמוד איך עושים את זה? רוב אנשי הקבע שיוצאים לאזרחות הופכים לשכירים בגלל שזו המציאות שהם מכירים, אבל אצלי זה היה אחרת. החלטתי להיות עצמאי. חיפשתי תחום שיהיה שלי כדי שלא אהיה תלוי באחרים ותהיה לי שליטה על החיים שלי. שלא יפטרו אותי ושלא יוציאו אותי לפנסיה. נכון, בעצמאות יש סיכון, אבל כבר התרגלתי לסיכונים".
אז יחד עם שני שותפים פתח אבוהב את הסניף הראשון של Better Me, תחנת בריאות בקניונים שעתידה להפוך לרשת. "תחנת בריאות", הוא מסביר, "מפני שהיא נמצאת על הדרך. לא חנות שצריך להיכנס אליה, אלא דוכן שאתה חולף על פניו במהלך הסיבוב בקניון. הילד צמא, מבקש מיץ ענבים, אז לא תקנה? אבל אם יש לך אלטרנטיבה תקנה לו מיץ תפוחים טבעי. כשהילד מבקש נחשי גומי, תוכל לקנות לו דובונים של ויטמין סי, או איזה נשנוש בריא. אצלי".
את רותם הכיר כשהיא הייתה בת 21 והוא בן 25. לדבריה, שי ראה תמונה רזה שלה על המקרר בבית של חברתה ו"בפעם הראשונה שנפגשנו, בשפת הים, שי לא זיהה אותי ושאל 'זאת את מהמקרר?' ישבנו בחוף, עבר מוכר ג'חנון, שי הזמין לעצמו מנה עם רסק עגבניות וביצה ואחר כך שאל אותי 'מה תשתי?' ככה זה היה, הכל מהחיים".
שי נע על הכיסא כיושב על גחלים. "זה נכון שלא זיהיתי אותה בתור הבחורה הרזה מהתמונה, אבל אני לא זוכר את אירוע הג'חנון כמשהו מכונן. לא התכוונתי לרמוז לה שהיא שמנה. אולי התכוננתי לחלוק איתה את הג'חנון שלי והיא חוותה את זה בדרך שונה".
זיהית אותה כשחקנית?
"לא, באותה תקופה היא עוד לא הייתה מוכרת בכלל. במשך חצי שנה היינו ידידים טובים, מפני שיצאתי עם מישהי ואולי גם לה היה מישהו. כשהרגשתי שבאמת כיף לי איתה, הצעתי לה לצאת לדייט, רק שנינו, בלי חברים נוספים. הייתי אז מ"פ באוגדת שומרון ובתורנויות היא באה לבסיס כדי לעשות שבת איתי".
רותם מספרת על הבמה שאחרי שלושה חודשים היא שאלה אותך "מה, אתה לא רוצה להתחתן?"
"אחרי שלושה חודשים?" הוא מגחך. "זה מה שהיא שאלה אותי אחרי חודש, ואמרתי לה 'חכי שנייה, בואי נזרום'. התחתנו אחרי שנתיים וחצי. עוד לפני שבאו הילדים עשיתי תפנית לעורף, סוג של ויתור למען המשפחה שנקים. זה לא מקרי שצה"ל מתקשה לשמור על קצונה צעירה. אין במדינה עוד תפקיד שבו אתה חייב לעשות שבת בבסיס ולישון במשרד שישי־שבת".
שלושה בנים הם הביאו לעולם — עומר (שזה עתה חגג בר־מצווה), מיכאל (9) ודויד (5) — ורותם מכנה אותם "יחידת קומנדו קטנה". בעלה מודה שהוא, וגם ילדיהם, משתדלים להצניע את קרבתם לסטנדאפיסטית המצליחה שמציבה על הבמה תמונה של ארבעתם.
"אף פעם לא הבנתי למה תתי־אלופים ואלופים מציגים אותי כבעלה של רותם", הוא מספר. "אתה רוצה לדעת שמתייחסים אליך בתור מי שאתה. בצבא עברתי תהליך של פיתוח מנהיגות, שבע שנים עם פסיכולוג, עד שהתקרבתי לעצמי יותר ולמדתי להפריד בין הקריירה שלי לשלה. שנינו נותנים כלים לחיזוק הביטחון העצמי של הילדים, שלא תמיד יודעים אם חבר מסוים רוצה לבוא לבית שלהם כדי לשחק איתם או כדי לראות איך אמא שלהם מטגנת חביתה".
יהיו עוד ילדים?
"רותם כבר בת 40, היא אחרי שלושה ניתוחים קיסריים, וזה עלול להיות מסובך. אנחנו מתחילים לחשוב על אימוץ. זו מצווה. ברור שאחרי שלושה בנים נבקש בת".
אבוהב, יליד בת־ים, לא היה ילד שביקש "תקנו לי". הוריו, יהודית ומשה, עלו מאיזמיר, אמו נישאה בגיל 16 לאביו המבוגר ממנה בשמונה שנים. "אבא, שנפטר לפני עשר שנים, היה סנדלר, אבל מאז שאני זוכר את עצמי הוא היה נכה בשתי רגליו ועבר המון ניתוחים. בכל פעם שנכנס לבית חולים לא היה מי שיפרנס. המצב הכלכלי בבית היה קשה. אמא עבדה בניקיון, עם הזמן התקדמה לתפקיד אם־בית, והחיים היו מאתגרים. לא הרגשתי את המחסור מפני שהיה מה לאכול ותמיד היה בבית חום, אבל בגיל התיכון הצטרפתי לשתי אחיותיי הגדולות ובשעות הערב הלכנו לעזור לאמא בניקיון".
חלום חייו היה להיות קצין בקבע מפני ש"ההורים שלי העריצו את הצבא, ומנחם בגין היה כמו אלוהים בשבילם. שכנעתי את החברים שלי ללכת לקרבי, עשינו אימונים, וכשהגעתי לבקו"ם הודעתי לממיין 'אני לא רוצה להיות טכנאי אלקטרוניקה, אני רוצה להיות קרבי'. הוא הסתכל עלי בחיוך עצוב ואמר 'נחמד מצידך, אבל בבדיקה הרפואית מצאו אצלך עקבות דם בשתן והפרופיל שלך הורד ל־64'. חטפתי הלם. כל הלילה לא ישנתי. מה אגיד לחברים שלי, שרק בגללי הלכו לקרבי?"
הוא שירת כטכנאי קשר בגבול מצרים, יצא לקורס קצינים של בעלי כושר מוגבל ועבר אותו בקלילות מפני שהיה בכושר מצוין. "אמא שלי רצתה לתלות שלט על החולצה שלה, 'הבן שלי קצין', והתחננתי בפניה שתפסיק להשוויץ בי", הוא מחייך. בגיל 23, בתום שירותו כמ"פ של אתר הקשר בגזרת פיקוד מרכז, הוא ביקש להשתחרר ("הרגשתי שהחיים בצבא מאוד קשים, טיילתי בדרום אמריקה") ושנתיים לאחר מכן הוחזר למדים כראש מדור תקשורת בו שירת עד צאתו לגמלאות, לפני שנה.
נתת לצה"ל יותר ממחצית חייך.
"נכון, אבל לא מימשתי את היכולות שלי עד הסוף. כשאתה מוותר על השטח, אפשרויות הקידום שלך מאוד מוגבלות. והחלטתי לוותר על השטח מפני שלא רציתי לוותר לגמרי על משפחה".
לא מזמן הוא השתחרר מהצבא וחיפש קריירה חדשה, מיזם עצמאי המשיק לתחביב הגדול שלו: ספורט. אבוהב חבר לשני שותפים: מיקי אטיאס ("חבר ילדות שמבין בקמעונאות, יש לו חנות גדולה לכלי כתיבה בלוד") וליאור מני, "התזונאי של נבחרת ישראל בכדורגל ושל מכבי תל־אביב כדורגל וכדורסל. הוא גם שותף וגם זה שנותן לנו מטריה מקצועית"). כ־800 אלף שקלים הושקעו בתחנת הבריאות הראשונה שנפתחה בקניון איילון ובה, לצד איש מכירות, עומדת תזונאית המסבירה מה בריא למי. התחנה הבאה אמורה להיפתח בקניון עזריאלי, והיזמים מתכננים להגיע לרשת בת חמישה סניפים עד סוף השנה הבאה.
אם תשקלו להפיק קמפיין לרשת, תציעו לרותם אבוהב להיות הפרזנטורית שלכם?
"רותם לא צריכה שאספק לה עבודה. יש לה המון הצעות. היא מסננת".
ואם מבין כל ההצעות היא תבחר דווקא בתחנת בריאות?
"אני לא אפסול אותה רק בגלל שהיא זוגתי".