הצעת החוק, נכתב בדברי ההסבר, נועדה להקל על העוול ועל הכאב שחוות המשפחות מאז אותן שנים של קליטת המונים עם הקמתה של מדינת ישראל, בראש ובראשונה על ידי קידום סדר יום של סולידריות והומניות והכרה בפרשה ובמצוקתן של המשפחות, באמצעות קביעת מועד ציון שנתי להנצחת הפרשה והקמת מועצה אשר תקדם תכנית הנצחה, מחקר ותיעוד בעניין.
ההצעה מבקשת לקבוע יום הנצחה, אתרי הנצחה, מחקר ותיעוד אקדמי של החומרים ושילוב חומרי לימוד על הפרשה בהשכלה הגבוהה.
"אני מניח היום על שולחן הכנסת חוק להנצחה מחקר ותיעוד של פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן", אמר הרצוג, "חוק שעליו עבדתי יחד עם עמותת עמרם וקבוצת אקדמאים, בני משפחה לילדי תימן שנעלמו. הפרשה היא חמורה מאוד והיום הגענו לשלב נוסף בפרשה, עם חשיפת הפרוטוקולים. אך בזאת לא די, אין טעם לסמן וי ולחשוב שהפרשה נעלמה".
לכן, לדבריו, "החוק שאני מניח בא להציע את השלב הבא - הנצחה של הילדים שנעלמו, מחקר ותיעוד של הפרשה כולה. זאת כדי לרדת לשורש האמת ולחשוף אותה גם בחלוף עשרות בשנים ולעשות צדק היסטורי עם הכאב ועם האמת. אני מקווה מאוד שהרבה חברות וחברי כנסת יצטרפו אלי ונעביר את החוק בהקדם".
היום נחשפו לראשונה אלפי תיקים שנדונו לאורך השנים בוועדות חקירה לענייני היעלמות הילדים בשנים 1954-1948, לאחר שהממשלה אישרה את חשיפתם טרם פקיעת החיסיון בעקבות מחאה ציבורית. היכנסו כאן לאתר הארכיון הלאומי. אם גיליתם פרטים אישיים שלא ידעתם על בני משפחותיכם בעקבות פתיחת הפרוטוקלים, ספרו לנו במייל האדום.