בניגוד לחזקת הגיל הרך: ילדה הועברה לאביה

במסגרת מאבק משמורת בין בני זוג מהדרום קבעה שופטת: מצבה הנפשי והאישי של האם לא מאפשר לה להבטיח את שלום בתם המשותפת

עו"ד נורית מנחם פורסם: 01.01.17, 22:15

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע הכריע לאחרונה במאבק משמורת בין בני זוג מהדרום וקבע שחרף חזקת הגיל הרך, בתם הקטינה תחיה בשלב זה עם אביה. השופטת רות אטדגי-פריאנטה קבעה כי חרף טענות לאלימות, האב הוא הורה יציב יותר, ומצבה הנפשי של האם לא מאפשר לה להבטיח את שלום הילדה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

לפני שנה עזבה האם את הבית והותירה את הקטינה עם אביה (גיל הבת לא צוין, אולם מדובר בילדה מתחת לגיל 6). לאחר כמה ימים הוא ביקש מבית המשפט להוציא צו מניעה שיאסור על האם להגיע לדירה וימנע ממנה להוציא את הילדה מחוץ לעיר שבה הם מתגוררים. השופטת אטדגי-פריאנטה לא הסכימה למנוע מהאם את הגישה לדירה אך הוציאה צו הדדי המונע משני ההורים להוציא את הקטינה מהעיר ללא הסכמה. בשלב מסוים האם חזרה הביתה אך כחודש לאחר מכן ברחה למקלט לנשים מוכות יחד עם הבת.

 

בשלב זה החל מאבק משפטי חריף על משמורת הקטינה, וכל אחד מההורים ניסה להסביר מדוע טובתה להיות עמו. האב טען שהאם לא מסוגלת לספק את צורכי בתו. לדבריו מדובר באישה נטולת השכלה או הכשרה מקצועית כלשהי, שגם מכורה לסמים ולאלכוהול וסובלת מבעיות נפשיות קשות. הוא הפנה לכך שבעבר היא כבר מסרה ילד לאימוץ בשל בעיותיה.

 

האם טענה מנגד שנאלצה לשלוח את בנה הבכור לאימוץ לפני שנים רבות, בתקופה שבה לא הייתה לה מסגרת תומכת. אלא שמאז עברה שינוי משמעותי, וכיום היא נמצאת בהליכי שיקום ומסוגלת לגדל ולחנך את בתה. באשר לאב, היא טענה כי מדובר באיש אלים ומתעלל הסובל מהפרעה אישיותית.

 

בעוד ההליך מתנהל הוציאה מחלקת הרווחה את האם והבת מהמקלט על רקע חוסר שיתוף פעולה מצדה, והאם הסכימה שהקטינה תשוב לאביה עד להכרעת בית המשפט.

 

יש רצון, לא יכולת

בפסק הדין ציינה השופטת אטדגי-פריאנטה שאין לה ספק ששני ההורים מאוד אוהבים את בתם ורוצים בטובתה. אלא שלצורך קביעת המשמורת צריכה טובת הילדה להיבחן באמצעים אובייקטיביים, כמו תסקירים וחוות דעת של עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע מומחים.

 

לאחר שהתעמקה בתסקירים ובעדויות גורמי המקצוע התרשמה השופטת שעם כל הרצון הטוב, מצבה של האם לא מאפשר לה לדאוג לילדה ואף מסכן אותה. היא הוסיפה שהאם סובלת מהפרעות אישיות, לא השתקמה לחלוטין, ומתקשה להשלים עם קשייה. מעבר לכך, לאם אין עדיין קורת גג או תוכנית מסודרת לגבי העתיד שלה.

 

לעומתה, נקבע, האב הצליח להראות שהוא מסוגל לתפקד ולהתפרנס באופן עצמאי לאורך זמן ואף יש לו משפחה תומכת שמסייעת לו לגדל את הילדה.

 

"דומה כי האם בעצמה אינה סבורה כי לעת הזאת מסוגלת היא לגדל את בתה. לא בכדי העבירה היא את הקטינה למשמורתו של אביה, עוד בטרם התקבלה כל החלטה בעניין משמורתה", כתבה השופטת בפסק הדין וקבעה שהילדה תעבור למשמורת אביה עד הגיעה לגיל 18. בתוך כך הביעה השופטת תקווה שהאב לא יימנע מהאם להיפגש עם בתה.