חצי הכוס המלאה

הפועל ירושלים לא צריכה להיכנס לפאניקה בגלל ההפסדים בליגה, כל עוד היא רצה יפה באירופה. ג'ראלס, טימור וסטודמאייר עוד לא אמרו את המילה האחרונה וצפויים לככב העונה

הפועל ירושלים אמנם חורקת בליגה, אבל בגלל שיטת הפיינל־פור זה לא נורא כל כך. המבחן האמיתי כרגע הוא בזירה האירופית, שם האדומים של סימונה פיאניג'אני מסתדרים לא רע. בתוך העונה ההפכפכה הזו, בכל זאת יש שלוש נקודות אור בבירה. שלושה שחקנים שפחות או יותר סוחבים את הקבוצה על גבם, ושצריך לבנות עליהם לעונות הבאות. וכן, למרות הכל, זה כולל גם את אמרה סטודמאייר.

 

קרטיס ג'רלס

המנוע של ירושלים בהתקפה. רץ כמו סילון, אוהב את הסל ופחות למסור. השחקן היציב בקבוצה, ואם ימשיכו לתת בו אמון לדעתי עוד שנה־שנתיים הוא יהיה הרבה יותר טוב, ואפילו שחקן יורוליג מוביל, בהנחה שאורי אלון סוף סוף יגשים את חלומו עד אז ויגיע לשם.

 

 

בר טימור

אחד הישראלים הבכירים בליגה, שמתקדם ממשחק למשחק. מלבד יכולת, משקיע 200 אחוז בכל משחק והשיא עוד לפניו. יכול להפוך מהר מאוד לסמל של הפועל ירושלים. דבר אחד בטוח: למועדון אסור לתת לו ללכת בסיום העונה.  

 

אמרה סטודמאייר

למרות גילו המתקדם והיכולת הפושרת, לירושלים אסור לוותר עליו כל כך מהר. התפקיד של אמרה צריך להיות המבוגר האחראי שמלכד את כולם סביבו. ברגע שהוא יסתגל סופית לכדורסל האירופי, גם התפוקה שלו תעלה פלאים. אם פיאניג'אני יידע להשתמש ביכולות שלו בתבונה, הוא יקבל נשק שובר שוויון. אין הרבה שחקנים שמסוגלים לשמור עליו כשהוא טוב, בטח לא בליגה שלנו.