פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
נגד החייב הוגשו 12 תביעות על קרוב למיליון שקל, והוא הוכרז כפושט רגל ב-2013 הוא עתר לקבל הפטר מחובותיו, והנאמן בתיק סבר שניתן לתת לו הפטר "מותנה", כלומר בתנאי שימשיך בהליך במשך שנתיים שבהן ישלם 500 שקל בחודש.
לפני הדיון הגיש הבנק - שיש כלפיו חוב מאושר של כ-462,500 שקל – התנגדות לבקשת ההפטר. טענתו המרכזית הייתה שהחייב נכנס להליך שלא בתום לב ויצר חובות בדרכי מרמה וזיוף. הבנק הציג כמה מקרים שבהם אנשים שונים טענו שהחייב רימה אותם. כך למשל, גיסו הצהיר שהוא גנב מביתו צ'קים בסך 65 אלף שקל, זייף את חתימתו וסחר בהם.
הנאמן, כמו גם כונס הנכסים הרשמי שתמך בעמדתו, טען שאינו מקל ראש בטענות ובמעשים המיוחסים לחייב, אך ביקש לא לשנות את ההכרעה בדבר ההפטר המותנה, משום שנותרו להליך עוד שנתיים. לתפיסתו, רק נסיבות של חוסר תום לב קיצוני ביותר יכולות לשלול מתן הפטר לחייב שהוכרז פושט רגל. בהקשר זה הנאמן טען כי בתי המשפט מעניקים הפטר אפילו לחייבים שחובותיהם הם תולדה עבירות פליליות.
השופטת עינת רביד הציגה כמה דוגמאות שבהן בית המשפט העליון קבע כי פעילות שאינה חוקית או אינה מוסרית לא בהכרח מונעת הכרזה על חייב כפושט רגל. היא ציינה שהחייב לא הועמד לדין, ובוודאי שלא הורשע בעבירה כלשהי, ואף לא הוגש פסק דין אזרחי כלשהו שבו התקבלו טענות נגדו.
"לבד מתלונות ותצהירים של צדדים להליך בהוצאה לפועל המתגוננים תביעת הבנק בגין ההמחאות שהוגשו כנגדם לפירעון, אשר לא נחקרו ועדותם טרם התקבלה על ידי בית המשפט, אין בפניי כל ראייה מוכחת שתצדיק עצירת ההליך בשלב בו הוא נמצא לצורך בדיקה", נכתב בפסק הדין.
השופטת התחשבה גם בעובדה שהחוב לבנק אינו חוב יחיד, והעירה שלבנק היה זמן לפעול כבר בתחילת ההליך אולם העלה את טענותיו לראשונה רק בשלב ההפטר המותנה, כשאין ספק שהמידע היה מצוי בידיו כל אותן שנים. מנגד היא הדגישה שבמסגרת ההליך החייב התנהל בתום לב לכל אורכו.
לפיכך, בסיכומו של דבר פסקה השופטת רביד שהבנק לא הוכיח נסיבות שמאפשרות לעצור את ההפטר המותנה, ואישרה אותו.