מה שנשאר מההוד וההדר הבית״רי של פעם זה רק ההתרפקות על צפייה בקטעי הארכיון שמראים לנו כמה חשוב היה לשחקן לשחק בבית״ר ירושלים – במיוחד למען הסמל המנורה.
כיום שחקני "דור האינסטרגם" כבר לא רואה בבית״ר סמל או ערך היסטורי. יש אולי כמה צדיקים, כמו הילד דוד קלנטיס, אבל גם הוא יחליף את סמל המנורה בסמל של הקפטליזים החזירי מת״א.
בית״ר של פעם הייתה על המדף. אין אחד שלא רצה בקירבתה או התעניין ברכישתה. המון פוליטיקאים משופשפים ידעו איפה מתחיל ונגמר הקמפיין שלהם. כיום הקהל קורא לאלי טביב ללכת הביתה וכמה מהטענות שלו מוצדקות, אבל הבעלים, שמואשם על ידי חלק מהאוהדים כמי שבא לעשות סיבוב על המועדון ורק רוצה להרוויח, פועל בחוכמה ולא מתפרע. טביב בטח לא רוצה לגמור כמו אמיר כבירי בהפועל ת"א.
טביב לא ממהר לשים את המפתחות, למרות כמה איומים שפיזר לאחרונה. הרי כולם יודעים וגם הוא שאין קופצים על המועדון המפואר בדימוס. כולם יודעים שלהביא בעל בית חזק ובעל אמצעים כמו מיץ' גולדהאר בלתי אפשרי, כי בעידן של היום העשירים האמיתיים יעדיפו לרכוש קבוצה באחת הליגות ההבכירות באירופה.
אז בית״ר תמשיך לדשדש ולמכור לנו האוהדים חלומות על חזון, עתיד והמשכיות. אנחנו נמשיך לחלום על אליפות. עוד עונה תיגמר לה בחצי חיוך וחצי דיכאון, ואולי עם העפלה לגמר הגביע. הרי בית״ר קבוצת גביע טיפוסית, לא?