בת הקצין שנרצח בארה"ב: "טוב שחוקרים אחרי 43 שנה, חבל שזו לא ישראל"
רחל אלון-מרגלית הייתה בת חמש כשאביה נרצח בפתח ביתו במרילנד. היא מרוצה מכך שה-FBI החליט לפתוח מחדש את החקירה, אבל יש לה ביקורת על מערכת הביטחון בארץ. "למה לא רוצים לחקור? אולי כי זה יסבך אותנו עם האמריקנים?"
"אנחנו מרוצות מכל התפתחות, זו תעלומה שאנחנו נאלצות לחיות איתה הרבה מאוד שנים, אבל מופתעות שמדובר בחקירה של ה-FBI ולא בחקירה של השלטונות הישראליים". רחל אלון-מרגלית, בתו של טייס הקרב המעוטר ג'ו אלון שנרצח ופרשת מותו לא נפתרה מאז, מרוצה מההתפתחות בחקירה אחרי שה-FBI החליט לפתוח מחדש את התיק בעקבות חקירה של הטרוריסט "קרלוס התן".
לפני 43 שנה נרצח אלוף משנה ג'ו אלון, הנספח האווירי בארה"ב בפתח ביתו במרילנד. אלון-מרגלית הייתה בת חמש וארבעה חודשים בזמן הרצח. "לצערי אני לא זוכרת כלום, אני גם לא ממש זוכרת את אבא. כבר יותר בתמונות בסרטונים ובחיבוקים של שבת בבוקר, אבל אלו תמונות מקוטעות", היא מספרת.
לבה של אלון-מרגלית נחמץ לא רק בגלל הזכרונות המקוטעים מאביה, אלא גם בשל היחס בישראל אל הפרשה. "שלושה חודשים אחרי שאבא שלי נרצח פרצה מלחמת יום כיפור וזו הייתה טראומה לאומית גדולה יותר", אומרת אלון-מרגלית. "לצערי החיים פה רצופים בטרגדיות וטראומות וחדש דוחק ישן, אז משפחת אלון נשארה משפחה שכולה וזהו. אימא שלי כשהייתה בחיים וגם אנחנו ניסינו לעורר את החקירה ולא לתת לדברים לשקוע, אבל הדלתות נסגרו בפניה", מעידה אלון-מרגלית.
לאחר פטירת האם, בנותיה המשיכו בניסיון לברר מה עלה בגורל האב, הבעל והקצין האהוב. "קיווינו שיצוץ מידע חדש שאולי לא היה נעים להגיד כשאימא הייתה בחיים. ב-2003 הגשנו בג"ץ כדי לקבל את חומרי החקירה וניצחנו בו, קיבלנו חומרים שחצי מהם מושחרים ואין לנו את הכלים שיש למשרד הביטחון כדי לפענח אותם, אבל שם לא עשו עם זה שום דבר".
אלון מרגלית מוסיפה שבדרך כלל בימי השנה לרצח צצים תחקירים עיתונאיים, אבל ממערכת הביטחון לא התקבלו תשובות. "אתה צריך כוחות נפש עצומים להתמודד עם טרגדיה, אתה לא מרבה לחטט ומנסה לבנות חיים נורמליים. האחיות שלי ואני הרגשנו שאנחנו יכולות להתחיל לחקור את זה עוד פעם וספגנו טריקת דלתות, תשובות מתחמקות ופנים מופתעות - למה אתן חוקרות? מה אתן רוצות לדעת? זה מאוד מרפה ידיים כל פעם מחדש. אתה מתכנס אבל אז שוב צובר כוח. זה הבית שלי ועל בית אני מוכנה להלחם, אני מאמינה שהטוב גדול מן הרע", אומרת אלון-מרגלית, שיחד עם אחיותיה הביאה לפרסום ספר וסרט על הפרשה.
למה לא רוצים לחקור? "אולי זה לא מעניין? אולי זה יכול לסבך אותנו עם האמריקנים? אולי כי ג'ו אלון עשה מה שהוא צריך לעשות, תודה ושלום?"
כעת מקווה בת הזקונים של ג'ו אלון שהחקירה תעורר מחדש שיח ציבורי שיסייע להאיר על נסיבות מותו הטראגיות של אביה. "הוא היה איש צבא מהולל ומעוטר, אדם שהגיע ארצה בכוחות עצמו לאחר שניצל מהשואה, ציוני אמיתי. מה, זה לא מעניין? לא חשוב מה קרה לו? למה רצחו אותו באמריקה? הוא נרצח בזמן מילוי תפקידו. אתה שואל אם אני מאוכזבת? אני מאוכזבת. אבל עכשיו יש איזושהי התעוררות והתקווה תמיד קיימת. עכשיו נשפו בלהבה הקטנה הזו ואני מקווה שמי שיש לו מידע שיכול לעזור ולהביא את החקירה הזו למיצוי שיגיד, שיאמר, שיעזור לנו לנוח וגם לכבד את זכרם של אבי ואמי".