אז נכון שבשנים האחרונות חל שיפור ניכר ברבים מהאצטדיונים בישראל, אך קיימים עדיין לא מעט מתקנים שאינם ראויים למאה ה־21. מחירי הכרטיסים והמזון עדיין גבוהים, קיימות בעיות גישה וחניה, ישנה צפיפות בקופות, וקיימת אוזלת יד בכל הנוגע לאכיפת האיסור על עישון. למרות שאין תחליף לאווירה במגרש, לתפאורה ולשירים, הפגמים פוגעים קשות בחוויית הצפייה שיכולה להשתדרג משמעותית.
זה רק אני או שרואים יותר משפחות ביציעים? אצטדיונים כמו נתניה, סמי עופר, המושבה וטוטו־טרנר מושכים גברים, נשים וילדים אל היציעים, והם נהנים שם ממושב מקורה, מזנונים, נגישות לנכים ושירותים לנשים ולגברים. אלו דברים שאבי רק יכול היה לחלום עליהם בתור ילד. תוסיפו לזה את התנהגות האוהדים שהשתפרה, ובקרוב נקבל פה אווירה אירופית. אם לא על הדשא, לפחות ביציעים.