השופט זעם: "אין מסגרת לאנורקסיות בדרום"

ניסיון לאשפז בת 24 עם הפרעות אכילה נתקל בקשיים: אין מסגרת מתאימה באזור, וכל המסגרות במרכז מלאות. השופט גביזון מתח ביקורת על המדינה

מערכת PsakDin פורסם: 14.01.17, 08:08

סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, אלון גביזון, מתח לאחרונה ביקורת על מערכת הבריאות ועל קופות החולים, בטענה שהמדינה מפקירה נשים מאזור הדרום החולות באנורקסיה ללא מסגרת טיפולית הולמת. הוא התייחס לנושא בעקבות ניסיון לאשפז בכפייה בת 24 שסובלת מהפרעת אכילה קשה – ניסיון שנתקל בקשיים משום שהמסגרות במרכז הארץ היו מלאות.

 

בסוף נובמבר 2016 פנתה אמה של הצעירה לבית המשפט בבקשה לאפשר לה לאשפז את בתה בכפייה לצורך קבלת טיפול רפואי. האם סיפרה שבתה עברה לפני כשנה וחצי ניתוח לקיצור קיבה שבעקבותיו הורידה כ-70 ק"ג ממשקלה. לדבריה, בשבועות האחרונים החלו אצלה התפרצויות זעם ומזה כ-19 יום היא לא אוכלת דבר ורק שותה תה.

 

הבת, שיוצגה על ידי עו"ד אלה שינפלד, התנגדה לטיפול, אולם לנוכח סכנת החיים המיידית שנשקפה לה הורה השופט אלון גביזון על מינויה של האם כאפוטרופוס זמנית על גופה למשך שבעה ימים, והיא אושפזה בבית החולים סורוקה.

 

כמה ימים לאחר מכן נפגש השופט עם הבת ובסיום הפגישה היא הביעה נכונות לקבל טיפול ביחידה להפרעות אכילה בבית החולים "תל השומר". באבחון שנערך לה שם כמה ימים לאחר מכן נמצא שהיא סובלת מאנורקסיה וזקוקה לאשפוז מלא, אך לא ניתן היה לאשפזה מיידית בשל היעדר מקום. מהיחידה נמסר שתקופת ההמתנה היא כחודשיים.

 

השופט גביזון הורה לבחון אם יש מקום ביחידה מקבילה בבית החולים ב"הדסה" אך גם שם נמצא שאין מקום ושזמן ההמתנה ארוך. בשלב זה הגישה עו"ד שיינפלד לבית המשפט מסמכים רפואיים שמהם עלה שהמשך אי-האכילה מסכן את חייה של הצעירה.

 

בנסיבות אלה זימן השופט לדיון בכירים במשרד הבריאות וקופת חולים כללית במטרה למצוא פתרון. הם ציינו שלא קיים פתרון במחוז דרום לבוגרים הסובלים מהפרעות אכילה ושחסרות 60 מיטות ברמה הארצית.

 

אלא שאז התקבלה הודעה מ תל השומר שלפיה היחידה לטיפול בהפרעות אכילה ערוכה לקלוט את הצעירה לאשפוז.

 

השופט גביזון כתב שאף שהמאמצים למציאת טיפול לצעירה נשאו פרי בסופו של דבר, "לא ניתן שלא להביע תרעומת לעובדה כי אין בנמצא כיום מסגרת מתאימה באזור הדרום לטיפול בבוגרים הסובלים מהפרעות אכילה". הוא הדגיש שבעוד שבמרכז הארץ יש כמה מסגרות טיפוליות, ואף עתידות לקום שתים נוספות, אין בכל הדרום ולו מסגרת טיפולית אחת.

 

"לא ניתן להשלים עם מצב שבו נמנע ממטופל, המצוי בסכנת חיים, טיפול מתאים וראוי, אך בשל כך שלא קיימת מסגרת מתאימה לטיפול בו באזור מגוריו", כתב והוסיף שעל המדינה כרגולטור של קופות החולים ועל קופות החולים עצמן מוטלת החובה ליצור את התנאים המתאימים כדי שמחסור כזה לא יתקיים.