פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
המבוטח נפגע בתאונת עבודה ב-1984, וועדה רפואית קבעה לו 66 אחוזי נכות ברגל שמאל. אלא שהחמרה במצבו הבריאותי חייבה אותו שוב ושוב להיאבק על זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי.
בין השאר, בפסק דין מ-2005 על מחלוקת אחרת צוטט המבוטח על ידי שופט: "המאבק נמשך כבר 10 שנים. הייתי שש פעמים בבית הדין האזורי, פעמיים בבית הדין הארצי. תמיד קבעו שאני צודק... הרופאים בוועדות מצפצפים על פסקי הדין".
במקרה הנוכחי דן השופט גולן בערעור שהגיש המבוטח נגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים, שקבעה בשנה שעברה שנכות שנקבעה בברכו הימנית לא קשורה לנכותו המוכרת בברכו השמאלית. לטענתו, כבר ב-1993 קבע רופא מומחה שההחלשה של רגל שמאל גרמה לעומסים שהביאו לתהליך ניווני בברך ימין.
תחת הנחיית השופט גולן הסכימו הצדדים שהדיון יחזור לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש במחוז אחר, ותוך ליווי הלשכה המשפטית של ביטוח לאומי, בכדי למנוע תקלות בהמשך הדרך.
כך או אחרת, השופט קיבל את טענת המערער בנוגע להתנהלות הוועדה וציין שהיא פטרה עצמה מהנמקה באופן "מזלזל ולא ראוי".
בהמשך ההחלטה הוסיף: "פעם אחרי פעם ביטלו בתי הדין את החלטות הוועדות הרפואיות שניתנו בעניינו של המערער, והמשיב (ואף המדינה) חויבו בנזיקין גם בשל הפעולה הרשלנית כלפיו בפן המנהלי. והנה, במקום להקפיד על קוצו של יוד, ובמקום לבדוק היטב כי ההחלטות בעניינו של המשיב יינתנו בשקיפות, בדרך נאותה ותוך כדי שתינתן לו זכות הטיעון, המשיב פועל דווקא בדרך ההפוכה לחלוטין".
השופט גולן מינה מומחה-יועץ רפואי בכירורגיה האורתופדית, שיחווה דעה ביחס לשתי שאלות: עצם הנכות ברגל ימין ואם יש לה קשר לנכות המוכרת ברגל שמאל. בתוך כך הוא חִייב את ביטוח לאומי לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
חשיבות ההחלטה אינה בקביעה האופרטיבית אלא בביקורת שהוטחה במסגרתה. יש לקוות שהחלטות מסוג זה יביאו לשינוי המיוחל בהתנהלותן של ועדות המוסד לביטוח לאומי.