עוד חוזר הניגון

פרץ נוסטלגיה? טרנד חולף? מכירות התקליטים ומכשירי הפטיפון מגיעים לשיא של 25 שנה • יצרניות ורשתות האלקטרוניקה היו הראשונות לזהות — וההסטוריה חוזרת במהדורה משודרגת

את מכשירי הפטיפון זכו להכיר בני הדור שעוד האזין בהם לתקליטי פינק פלויד, R.E.M ואיירון מיידן. ב־20 השנים האחרונות הם כמעט נעלמו מן העולם לטובת אמצעי האזנה דיגיטליים — בין ברכישת שירים בחנויות מקוונות ברשת ובין אם בשירותי מוזיקה בהזרמה, כמו אפל מיוזיק, סלקום ווליום, פלאפון מיוזיקס ופרטנר My Beat.

 

נעלמו, אמרנו? אז בטח תופתעו לשמוע כי בשנה החולפת, 2016, הגיעו מכירות תקליטי ה־Vinyl (המותאמים לנגינה בפטיפון) לשיא של 25 שנה: יותר מ־3.2 מיליון תקליטים נמכרו ברחבי העולם אשתקד, גידול של 53% במכירות מאז 1991.

 

אחת הסיבות הבולטות היא מותם של אמנים ותיקים. מתברר כי חובבי מוזיקה רבים החליטו לרכוש דווקא תקליטים של אלילי הילדות שלהם כמזכרת. כך, למשל, מותו של דיוויד בואי גרם לכך שהתקליטים שלו הפכו פופולריים ביותר ב־2016. סיבה נוספת היא חנויות הענק מעבר לים, אשר זיהו את המגמה המתפתחת והחליטו להקצות מדפים רבים יותר לתקליטים, ביניהן רשת HMV הבריטית ורשת הסופרמרקטים Tesco בארה"ב.

 

איפה המכשיר של סבא

 

בישראל הפכו התקליטים בארבע השנים האחרונות ממאפיינים של תרבות היפסטרית של משוגעים לדבר בלבד — שידעו למצוא אותם במקומות יעודיים כמו "חוד המחט" ו"חור בשחור" — לעסק לא קטן בכלל. רק לשוקי התקליטים, המתקיימים כיום אחת לחודשיים ביוזמת הבר התל־אביבי "התדר" למכירת תקליטים יד שנייה, מגיעים מאות אנשים. יבוא התקליטים קפץ במאות אחוזים, ונראה שהביקוש רק ימשיך לעלות. בחו"ל העניין מפותח בהרבה, וכמעט כל אלבום שיצא בשלוש השנים האחרונות ראה אור גם בתקליט. תקליטים ישראליים חדשים עולים, אגב, כ־100 שקל. אמנים כמו אסף אבידן, עומר נצר, גלעד כהנא וברי סחרוף מציעים את האלבומים שלהם גם בתקליט.

 

ואין תקליטים בלי פטיפון שיוכל לנגן אותם. ילידי שנות ה־70 וה־80 אולי עוד מחזיקים אצלם בבוידם פטיפון ישן. ילדי שנות ה־90 ואילך צריכים לקוות שהוריהם, או הסבא והסבתא, שמרו את הפטיפון הישן. עלות הקמתה של תחנת פטיפון ישנה לא נמוכה: פטיפון עשוי לעלות בין 350 ל־3,000 שקל, מחט נמכרת ב־50 שקל בממוצע, אבל מחירה יכול להגיע גם ל־1,000 שקל ויותר, אמפליפייר — ב־200 שקל, ואם אין לכם מגבר שמסוגל לקבל חיבור RC ישן (יציאה אנלוגית לפטיפונים), תצטרכו להשקיע עוד 1,500 עד 3,000 שקל על מגבר.

 

בחו"ל, בחנויות URBAN OUTFITTERS, נמכרים פטיפונים חדשים מעוצבים ב־150 עד 300 דולר, אבל יבוא אישי של פטיפון מחו"ל הוא תענוג מפוקפק ומיותר, כי המחירים בארץ סבירים ואפילו דומים.

 

מהפטיפון למחשב

 

ברשת המחשבים באג החליטו לרכוב על טרנד הפטיפונים ולנסות לעניין בו קהל גדול עוד יותר. באג השיקה לאחרונה סדרת פטיפונים מהמותגים "אודיו טכניקה" ו־ION, שכוללים חיבור USB ותוכנת המרה למחשב, מה שמאפשר להעביר את ספריית האלבומים הישנה לפורמט דיגיטלי ולהאזין לצליל הנוסטלגי גם בסמארטפון. דגם Audio Compact LP הוא הזול ביותר שניתן למצוא בבאג — 350 שקל. מדובר בפטיפון הכולל חיבור RCA למגבר והאזנה בשלוש מהירויות: 33.3, 45 ו־78 סיבובים לדקה (המהירות הגבוהה דורשת מחט ייעודית). דגם אחר של ION הוא Air LP הנמכר ב־700 שקל. הפטיפון הזה כולל גם חיבור אלחוטי בלוטות' עבור רמקולים חיצוניים, כך שניתן להשתמש ברמקולים שכבר נמצאים בבית או ברמקולי סאונד־בר לצורך האזנה לתקליטים. מדובר בפתרון אלגנטי ועדכני לחוויית הפטיפון הביתית — שילוב בין הטכנולוגיה הישנה לזו החדשה.

 

 

מי שמוכן להשקיע סכום גבוה יותר — 1,700 שקל — יכול למצוא את ה־AT-LP120 של אודיו טכניקה. מדובר בפטיפון מקצועי המתאים גם לדי־ג'ייז. הוא כולל משטח אלומיניום עם מחצלת המונעת החלקה, אפשרות לפלט אות דיגיטל נקי או מוגבר, וגם נגינה קדימה ואחורה וסקרצ'ינג.

 

"התחלנו להביא פטיפונים לארץ כבר לפני חמש שנים", אומר אמיר מודן, סמנכ"ל רשת באג, בעברו די־ג'יי וגם אספן תקליטים. "פעם אנשים קנו פטיפונים רק בשביל להמיר תקליטים שהיו ברשותם למחשב; היום השוק בארץ ובחו"ל הוא יותר במגמה של רטרו — דומה מאוד לטרנד מצלמות האינסטנט של פולארויד. יש אמנים בארץ שמוציאים את האלבומים החדשים שלהם גם בתקליט, כי יש בזה איזה קסם".

 

מודן אומר שמי שרוצה להאזין היום לתקליטים ימצא שמדובר בתחביב לא יקר. פטיפון חדש אפשר למצוא במאות שקלים בודדים ותקליטים משומשים עולים כ־20 שקל ואפילו פחות. "אם פעם היה לנו על המדף רק דגם אחד של פטיפון והיינו מוכרים עשרות יחידות בחודש, היום יש לנו שמונה דגמים, ואנחנו כבר מגיעים לאלף יחידות בחודש. זה גדל כל הזמן".

 

כמו רדיו ישן

 

גם רועי מולי, מנהל מוצרי סוני ב"ישפאר" מדווח על מכירות של עשרות יחידות בחודש של פטיפונים מהדגם שהוא מייבא. סוני מציעה בארץ את דגם PS-PX300 הכולל חיבור USB, יציאה למערכת מסוג AUX ומחט יהלום. אודיופילים מציינים כי יש הבדל בצליל בין מחט רגילה למחט יהלום. המחיר: 1,300 שקל. "אנשים אוהבים את הצליל של התקליט", אומר מולי — חובב פטיפונים בעצמו, שמחזיק אחד אפילו במשרדו. "יש אלבומים שהופיעו בעבר רק בתקליטים, ואנשים מוציאים היום את התקליטים מהבוידם ומאזינים להם".

 

 

גם מותג "האוס אוף מארלי" מציע פטיפון, אשר אמור להגיע לישראל בעוד חודשיים במחיר של 2,000 שקל. "האוס אוף מארלי" מנוהלת על ידי בנו של בוב מארלי, ופונה לצרכנים באמצעות מסר שיווקי של אהבת כדור הארץ ושימוש במוצרים ממוחזרים. הפטיפון שלה, מדגם EM-JT000, מעוצב, ברוח המותג, מעץ במבוק, בתוספת פלטת אלומיניום לתקליט ומראה רטרו. כמובן שהוא כולל חיבור USB למחשב וגם כניסת אוזניות להאזנה פרטית.

 

 

בחברת פיליפס לקחו את מראה הרטרו בצורה קיצונית. דגם OTT2000 של החברה נוצר בהשארת נגן תקליטים מקורי של פיליפס משנת 1965. מדובר בעיצוב המזכיר מערכות רדיו ישנות מאותה תקופה. למרות המראה המיושן, פיליפס שילבה במכשיר חיבור בלוטות' עבור רמקולים אלחוטיים, חיבור USB, רדיו FM, נגן דיסקים (עוד טכנולוגיה שכבר הפכה לנוסטלגית), וכמובן — אפשרות האזנה לתקליטים. בניגוד לפטיפונים של פעם, יש כאן צג LCD המספק מידע על המקור ממנו מאזינים וגם שלט רחוק. המחיר: 1,300 שקל (היבואן: ביקונקט).

 

חזרה עם "טוויסט"

 

האם דור האינסטגרם ושירותי הזרמת המוזיקה האינטרנטיים ימשיך להתחבר לפטיפונים גם בעתיד? בינתיים מדובר בתנועה נוסטלגית, של בני 30 עד 40, שמבקשים לחזור אחורה בזמן. מצד שני, הולך ומתפתח בעולם קהל של בני גיל 20 פלוס, שרואים בתקליט דבר אופנתי ומדליק. מדובר בצעירים שגדלו בעידן שבו אפילו אלבומי אמנים בדיסקים הולכים ונעלמים. בתקליטים הם חווים לראשונה האזנה רציפה לאלבום שלם, ולא לשירים בודדים מתוך מגוון אינסופי.

 

צריך גם לזכור ששימוש בתקליט הופך את ההאזנה למוזיקה לחוויה פיזית: רכישה של תקליט, מוצר פיזי עם עטיפה, וגם האזנה סדרתית לשירים בלי יכולת לדלג ביניהם בלחיצת כפתור.

 

ההיסטוריה מלמדת שטכנולוגיות אהובות חוזרות על עצמן עם "טוויסט". במיוחד אם מתלווה אליהם תוכן בעל משמעות נוסטלגית. כך שהפטיפונים כנראה יישארו איתנו עוד הרבה זמן.

 

tzahi.hoffman@gmail.com