הוא טעים אבל גם קטלני: מומחים שסיכמו נתונים מ-22 השנים האחרונות, מצאו מחלה מסתורית שתקפה ילדים שצרכו ליצ'י, בחודשים מאי יוני. החוקרים סבורים כי רעלן המצוי בפרי האסור, גורם לנפילת רמות הסוכר בגוף עד כדי סכנת מוות. המאמר פורסם בגיליון החדש של כתב העת Lancet.
החוקרים בדקו תחלואה מסתורית של ילדים באזור מצופרפור המגדל 70% מהליצ'י בהודו. החוקרים מצאו כי מדי שנה, בחודשים מאי ויוני, חלה עלייה משמעותית בתחלואה חריגה ואשפוזים של ילדים, כשהמשותף לכולם היה אכילת ליצ'י במקום ארוחת ערב.
החוקרים מציינים כי בעוד גוף האדם מפרק חומצות שומן כדי לייצר גלוקוז, הרי שרעלן המצוי בליצ'י בשם היפוגליצין, מעכב את יכולת יצירת הגלוקוז בגוף. התוצאה היא נפילת רמות הסוכר בגוף, פרכוסים עד לאיבוד הכרה ומוות.
קראו עוד
כשאין תפוז: 5 מאכלי הקיץ העשירים בוויטמין C
מזיק לדיאטה וללב: 10 עובדות על סוכר פירות
"יש להפחית את צריכת הליצ'י בקרב ילדים", סיכמו החוקרים, "אין לאפשר לילדים לאכול ליצ'י במקום ארוחה, בפרט לא ארוחת ערב". החוקרים הוסיפו כי ייתכן ולמאושפזים היה מטען גנטי שונה, שגרם להם לתגובה הקשה לרעלן שבליצ'י, אך בכל מקרה המליצו להפחית את צריכתו בפרט אצל ילדים.
הליצ'י הוא פרי טרופי שמקורו בדרום סין. הוא ידוע כעתיר בוויטמינים מקבוצה B, ויטמין C, וזרחן. מעטה הליצ'י הוא אדום וקשיח, ותחתו פרי מתוק שבמרכזו גלעין שאינו אכיל. עונת הליצ'י היא לרוב בין יוני לאוקטובר.
הליצ'י גדל ברובו בסין, בדרום מזרח אסיה, הודו, דרום יפן, פלורידה, הוואי, ומזרח אוסטרליה. בישראל גדל ליצ'י מאוריציאני שמוצאו מהאי מאוריציוס, וזן דומה שמוצאו בפלורידה.
הוא זקוק לאקלים טרופי חם לשם גדילתו אך גדל גם באזורנו שהוא סאב-טרופי. דיווחים קודמים כבר תיארו תופעות לוואי כתוצאה מאכילת יתר של הליצ'י, שכללו יובש בשפתיים, דימומים מהאף ושלשולים.