לא נכון: דרגת צפיפות העצם אינה המנבאת האמינה ביותר לשברים, שהם המאפיינים העיקריים של המחלה. דרך טובה יותר להעריך את הסיכון לשברים היא באמצעות מחשבון FRAX, שמשקלל נתונים כמו גיל, היסטוריה משפחתית, עישון, מחלות ותרופות שאתם נוטלים (בעיקר תרופות ממשפחת הקורטיזון) ועוד. על סמך כל אלה הוא מחשב את הסיכון שלכם לשברים בעשור הקרוב בדיוק גבוה יותר. גם את הצורך בטיפול עדיף שלא לקבוע על סמך נתוני צפיפות העצם לבדם.
לא נכון: שגיאת המדידה של בדיקת צפיפות העצם גבוהה מהשינוי המצופה מהשפעת תרופה נוגדת פירוק עצם ברמת הנבדק היחיד. בנוסף, במרבית המכונים בארץ צוות הטכנאים והמפענחים אינם עוברים הכשרה ובחינה על פי כללי החברה הבינלאומית לדנסיטומטריה קלינית - מה שמעלה עוד יותר את הסבירות שהתוצאה תהיה לא מהימנה. למעקב אחר הטיפול התרופתי ניתן להיעזר בבדיקה ביוכימית של מדדי שחלוף העצם (היא אינה כלולה בסל ומתבצעת בתשלום בכמה מרכזים בארץ).
נכון חלקית: אי אפשר לראות את השפעת ההתעמלות על בריאות העצם בבדיקת צפיפות עצם, אבל פעילות גופנית משפרת את תפקוד השריר ואת מערכת היציבה, ובכך מפחיתה בסופו של דבר את הסיכון לנפילות ושברים.
לא נכון: מחקר חדש שנערך בארץ מצא שלחלק מרופאי המשפחה בישראל אין די ידע על התרופות לאוסטאופורוזיס, ורבים מהם אינם מודעים לכלל תופעות הלוואי של התרופות ואינם יודעים למי לא מומלץ לקבלן.
ייעוץ מקצועי: פרופ' צופיה איש שלום, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת ויו"ר העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס