אחרי הלידה מונו השקיעו ההורים את הכסף שקיבלה הבת על הרשלנות הרפואית בתוכנית חיסכון בבנק, בהתאם להמלצה ישנה של בתי המשפט והאפוטרופוס הכללי. ההמלצה ניתנה בתקופה שבה הריביות שצברו הכספים בבנק היו משמעותיות. אך עם שינוי המצב הכלכלי במשק הפך אפיק ההשקעה הזה לפחות כדאי, וההורים העדיפו להשקיע את הכסף בנדל"ן.
בנובמבר 2016 הם פנו לבית המשפט וביקשו אישור לביצוע המהלך, אך נתקלו בהתנגדות נחרצת מצד האפוטרופוס הכללי, שחשש כי השקעת מרב כספי הפיצוי של הבת ברכישת דירה לא תותיר כספים נזילים לצרכיה השוטפים ותפגע בביטחון הכלכלי שלה לטווח ארוך.
ההורים הסבירו את עמדתם בפני השופטת סנונית פורר וטענו שהתשואה שמתקבלת היום מהריבית על כספי הפיצוי – העומדים כיום על מיליון ו-970 אלף שקל - ירדה דרמטית ואינה משתלמת.
לטענתם, הדירה שהם מתכוונים לרכוש עולה מיליון ו-890 אלף שקל, מה שיותיר לבתם כ-80 אלף שקל נזילים בחשבון. כמו כן, הדירה שתירשם על שם הבת תושכר, ודמי השכירות ישמשו לכיסוי הוצאותיה השוטפות.
ואכן, השופטת סנונית פורר דחתה את עמדת האפוטרופוס הכללי והחליטה לאשר את בקשת ההורים ובתנאי שיותירו בחשבונה של בתם 100 אלף שקל. היא ציינה שאין כל סיבה להטיל דופי באופן שבו מבצעים ההורים את תפקידם כאפוטרופוסים, והיא שוכנעה שמדובר בהורים שדואגים לבתם ופועלים לטובתה, וגם היום מכלכלים אותה מכספם.
גם בהיבט כלכלי קר סברה השופטת שמדובר בצעד נכון שייטיב עם הבת לטווח ארוך. "התשואה החודשית שתתקבל מרכישת נכס נדל"ן והשכרתו, וקבלת השכירות עבור הבת, עולה על התשואה שתתקבל בבנק", כתבה בפסק הדין. "לכך יש להוסיף את עליית ערך נכס הנדל"ן אשר בטווח הארוך גם היא תעלה באופן משמעותי את התשואה הצפויה".
השופטת סנונית פורר הוסיפה כי לטעמה, אם בעתיד תצטרך הילדה מימון כזה או אחר ולא יהיה לה כסף נזיל זמין, ההורים יפעלו לטובתה ויסייעו לה כפי שעשו עד היום. "לא מצאתי כל סיבה להטיל ספק בטיפולם בבת ובהתנהלותם המטיבה עמה", כתבה.
עם זאת, השופטת קבעה שעל ההורים להשאיר בחשבונה של בתם סכום שלא יפחת מ-100 אלף שקל, וזאת "על מנת להשאיר גם לבת (וגם להורים) מרווח נשימה כלכלי". לפני סיום היא דחתה את הצעת האפוטרופוס הכללי להשקיע את הכספים של הילדה דרכו.