שחקן הוא בן אדם, לא רכוש

מחשבות בעקבות מקרה אדי גוטליב: לשחקן שמורה הזכות לבחור את מקום העבודה שלו ושמורה לו הזכות לנווט את הקריירה

אתמול התבשרנו כי נדחתה הבוררות שהגיש הבלם אדי גוטליב נגד הפועל תל אביב. אדי הודיע שהוא ניזוק בלמעלה ממיליון שקלים מהמועדון, ושמעבר לכך אין לו שום עניין ורצון לשוב ולשחק בו. מנגד טענה הפועל תל אביב שעידכנה את אדי גוטליב על כיבוד החוזה שלו, ואדי הוא נכס של המועדון אשר המועדון ירצה גם להרוויח עליו כסף כשיוחלט למכור אותו. מכאן עולה שאלה ברמה רחבה יותר מהשחקן הספציפי שמוזכר לעיל.

 

שחקן כדורגל הוא בן אדם אשר שמורה לו הזכות לבחור את מקום העבודה שלו ושמורה לו הזכות לנווט את הקריירה, הלא ארוכה מראש, כפי שהוא רואה לנכון, על מנת למקסם אותה מקצועית וכלכלית - או שבעצם שחקן כדורגל הוא לא יותר מכרטיס השחקן עצמו, אשר שייך למועדון בו הוא משחק ומכאן שהוא נכס בלעדי של המועדון אשר רשאי לנווט את עתידו ע"פ שיקוליו וצרכיו?

 

 

דעתי בעניין הזה ברורה, אך גם לא מתעלמת לגמרי מן הצד השני של המטבע. שחקן כדורגל, לפני שהוא כל דבר או שייך לכל גורם או גוף, הוא קודם כל בן אדם, בן אדם עם שאיפות ורצונות, בן אדם עם חלומות ותקוות ובן אדם אשר צריך לדאוג לעתידו הכלכלי ביום שאחרי הקריירה הלא ארוכה מראש (15-10 שנים). מתוקף היותו כזה, אסור למנוע ממנו חופש עיסוק, אסור למנוע ממנו קידום מקצועי או כלכלי ובטח שאסור לסחור בו כמו ברהיט ללא כל התחשבות ברצונותיו ובדעותיו.

 

אני מקבל את הגישה שטוענת כי אם כל שחקן שיקבל הצעה שגבוהה בכמה גרושים מחוזהו הנוכחי יקבל שיחרור, אז אין כל טעם בחוזים עצמם והכדורגל יהפוך לשוק פרוץ וחסר סדר, אך לא מקבל את המסקנה שאומרת שעל כן יש לבטל את מוסד הבוררות. מצד אחד שחרורים בחינם צריכים להיעלם מעולם הכדורגל, כי לא יכול להיות שמועדונים ירכשו שחקנים בכסף, ישקיעו בהם ויטפחו אותם ולאחר מכן יאלצו לשחרר אותם בחינם בשל החלטת בורר. זה בלתי מתקבל על הדעת. מצד שני, גם ביטול הבוררות והחזרה למועדון ייעלמו באותה מידה. לא יכול להיות שיכפו על שחקן לחזור למועדון מולו הוא ניהל מאבק ובשורותיו אין לו כל רצון לשחק.

 

מכאן מסקנתי היא שכל הליך בוררות חייב להסתיים עם תג מחיר, שייקבע כמובן בכל מקרה לגופו תוך התחשבות במחיר ששולם על השחקן, בשכרו ובמעמדו ביחס לשאר שחקני הליגה בה הוא משחק, והסכומים בהם נמכרו שחקנים ברמתו. בדרך הזו מועדוני הכדורגל לא יישארו בידיים ריקות, והשחקן עצמו יוכל להתקדם (אם יביא קבוצה שתהיה מוכנה לשלם את סכום הבוררות) ע"פ שאיפותיו, ולא יכפו עליו לשחק בשום מקום שלא ירצה, כמו שעל אף אחד מכם לא כופים היכן לעבוד ולהתפרנס. 

 

לסיכום דבריי, אני לא חושב שאף אחד מהצדדים צריך לצאת קירח, אבל מעל הכל וחשוב שיודגש, שחקני כדורגל הם קודם כל בני אדם, הרבה לפני שהם נכס, אם הם בכלל אחד כזה.