בעקבות ההתערבות בשוק, המטבע האמריקאי השלים עלייה של 1.5% (ביחס לשער היציג שנקבע אתמול, לפני התערבותו של בנק ישראל) והשער היציג נקבע על 3.69 שקלים. האירו עלה גם הוא ב-1.5% ושערו היציג נקבע על 3.88 שקלים.
מהלך זה של הבנק המרכזי מגיע על רקע דבריה של המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, שאמרה אתמול בראיון לרויטרס כי הבנק ימשיך במדיניותו להתערב במסחר ולרכוש מט"ח זאת במטרה לרכך את התחזקתו של השקל. "ההתערבות במסחר היא צעד אפקטיבי. אנו נמשיך לנקוט בו אם נחשוב ששער החליפין יכביד על הכלכלה", אמרה.
בודו-טרכטנברג סבורה כי "השקל מוערך יתר על המידה ואינו משקף את חוזקה האמיתי של כלכלת ישראל". לדבריה, "שוויו של המטבע הישראלי גבוה מידי. נתוני הבסיס מצביעים על שקל חלש יותר".
בנק ישראל לא מסתפק ברכישה של כ-1 מיליארד דולר בשבוע האחרון כדי לשדר שהוא רציני בכוונותיו למתן את התחזקות השקל ובכך הביא את יתרות המט"ח שלו ליותר מ-102 מיליארד שקל.
מי שאחראי על רכישות הדולרים בבנק, מנהל חטיבת השווקים אנדרו אביר, רמז היום כי הבנק לא מתכוון לסגת אחורה ממדיניות המט"ח שלו: "פרסמנו לפני שנתיים את הרמה הנאותה של היתרות, שמייצגת את כמות היתרות שאנחנו חושבים שנצטרך בעת משבר (110 מיליארד דולר - מ"פ). אין סיבה להניח שהיום היא נמוכה ממה שהייתה לפני שנתיים, ולו רק בגלל שהמשק צמח מאז. אני בטוח שבשוק מבינים שפרסום זה לא מגביל את ההתערבות בשוק המט"ח".
אביר מוסיף כי "הועדה המוניטרית לא אמרה לחטיבת השווקים ש-110 מיליארד דולר זה משהו שאסור לעבור. כחלק מהמדיניות המוניטרית, אנחנו עוקבים אחרי תנודות בשער החליפין ובמידת הצורך אנחנו מתערבים".