לסבתא רבקה אין ילדים, אבל נכדים יש לה בשפע. "כווווולם נכדים שלי", היא קוראת בגאווה ומצביעה על הקיר העמוס בצילומים - מקרובי משפחתה שנספו בשואה ועד לחיילים במדים שערכו שיפוץ בדירתה. בגיל 93 היא צלולה ושמחה, אבל רגעי הבדידות מפחידים אותה.
"אין לי רגליים, אני לא יכולה ללכת, אין לי עיניים, אני לא יכולה לקרוא, אין לי אוזניים, אני בקושי שומעת, אין לי גב, הוא כואב נורא, אבל אני בריאה!" היא מכריזה מכורסת הסלון שממנה מתנהלים חייה. "את יודעת למה אני בריאה? בגלל שיש לי גנים טובים. גנים חזקים. גנים ששרדו את אושוויץ!"
בשכונת רמת אליהו בראשון לציון אין מי שלא מכיר את רבקה וייס. והשבוע כבר מכירים את רבקה וייס בכל הארץ. "בידיעות אחרונות" פורסמה ידיעה עליה, שבה צולמה עם ח"כ מרב מיכאלי שהגיעה לבקרה. מאז הפרסום גבר זרם המבקרים הפוקד את ביתה של הקשישה הערירית, שהחל בפוסט בפייסבוק ובדברים שכתבה עליה זהבה הבר במקומון העירוני.
"סבתא רבקה, הפכת לסלב", קוראת הצעירה שנכנסת לדירה. זו גל ביבר (26) סטודנטית במכללה למנהל בראשון־לציון, שהכירה את וייס במסגרת פרויקט מלגות. "שלחו אותי לרבקה ומאז אני באה אליה פעם בשבוע. היא אינטליגנטית, מצחיקה ותמיד יש על מה לדבר איתה. גם את אחותי ואמא שלי הבאתי אליה. כולם מתאהבים בה". עכשיו היא רוכנת מעל וייס, נותנת ומקבלת נשיקה ושואלת אותה, "ראית שכתבו עלייך ב'ידיעות אחרונות'?"
"ראיתי, ראיתי", וייס מנידה בראשה, "אבל מה ייצא מכל הטררם? מה תעשה הגברת מיכאלי? זו השאלה!". גם בחדשות היא מעורה: "חייבים לעשות משהו למען קשישי המדינה! ראית מה קורה שמה בבתי האבות? בושה! אגרופים, מכות, מה זה? אין כבוד לבני אדם? מאז ששמעתי על זה נהייתי חולה".
הכתבה המלאה מתפרסת היום ב"ידיעות אחרונות"