עשרות סעיפים בהסכם נתניהו־כחלון לא מומשו
רה"מ דורש לכבד הסכמים קואליציוניים? • בדקנו את הסעיפים הכלכליים־חברתיים בהסכם הליכוד־כולנו • 28 מהם כלל לא זכו למענה
"ממשלה מתקיימת על סמך הסכמים קואליציוניים. ובהסכם הקואליציוני נקבע במפורש שכל המפלגות מחויבות להחלטות של הליכוד, שלנו, בנושאי התקשורת, לרבות סגירת התאגיד". כך טען אתמול ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהתייחס להחלטתו לחזור בו מהסיכום עם שר האוצר משה כחלון על הפעלת תאגיד השידור הציבורי.
לאור השימוש שעשה נתניהו בהסכם הקואליציוני כאמצעי להטלת אשמה על השר כחלון, הלכנו לבדוק איפה עומדים סעיפים נוספים במישור הכלכלי־חברתי באותו הסכם שנחתם בין הליכוד למפלגת כולנו עם כינון הממשלה הנוכחית בסוף אפריל 2015.
ההסכם בין המפלגות כולל לא פחות מ־153 סעיפי החלטה. בעזרת המרכז להעצמת האזרח, שמנטר את פעילות הממשלה – כולל מעקב אחר ההסכמים הקואליציוניים – מצאנו כי חלקם בוצע בצורה מלאה, כמו החוק לקידום עסקים קטנים, שיפור מוסר התשלומים של הממשלה, או הקמת ועדת הרפורמות, שבראשה עומדת ח"כ רחל עזריה (כולנו); חלק מהסעיפים בהסכם נמצאים "בעבודה", כלומר בתהליכי חקיקה, מי מקודמים בקצב מהיר יותר ומי פחות; ויש גם 28 סעיפים שכלל לא זכו למענה של הממשלה.
המלחמה בעוני
כך, אחד הסעיפים החשובים המופיעים בהסכמים הקואליציוניים בין שתי המפלגות קובע כי הממשלה תקדם את יישום ההמלצות של הוועדה בראשות אלי אלאלוף לצמצום העוני, כך שאלו ימומשו על פני 10 שנים.
הוועדה הוקמה על ידי הממשלה הקודמת תחת שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן. אלי אלאלוף עצמו מונה לח"כ בבחירות האחרונות מטעם סיעת כולנו, ובהמשך ליו"ר ועדת הרווחה של הכנסת.
מתוך ההמלצות הנרחבות בדוח שגיבש, אימצה הממשלה עד כה רק החלטה אחת – ומצומצמת מאוד – להגדלתן של הקצבאות להשלמת הכנסה שמקבלים קשישים. החלק המהותי יותר בדוח – הרחבת התקצוב הדיפרנציאלי בתחומי הרווחה והחינוך לרשויות המקומיות – נקבר בינתיים.
הפחתת יוקר המחיה
חלק ניכר מסעיפי ההסכם הקואליציוני אשר נחתם בין מפלגת הליכוד ומפלגת כולנו נוגע להפחתת יוקר המחיה, בשלושה סעיפים עיקריים: בנקאות, דיור ומזון. בחלק ניכר מהם הממשלה אכן טיפלה, כמו קידום הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, בחקיקה של רפורמת שטרום; קידום שוק ההלוואות החוץ־בנקאיות; או "רפורמת הקורנפלקס" בענף יבוא המזון.
מנגד סיכמו המפלגות שבתוך חודשיים מיום כינון הממשלה יוקם צוות שיבחן את אופן יישום ביטוח פיקדונות, אך צוות כזה כלל לא הוקם. ביטוח פיקדונות היה חלק מהמצע של כחלון בבחירות ונועד לאפשר לבנקים קטנים להתחרות בגדולים – תוך הישענות על ביטוח שיינתן ללקוחות שיעבירו אליהם את פיקדונותיהם.
תחרות ובטיחות במזון
בתחום המזון סיכמו המפלגות על עידוד וחיזוק של יצרנים קטנים ובינוניים. לצורך כך נדרשו שר האוצר כחלון, שר הכלכלה דאז דרעי ושר החקלאות אריאל להביא לאישור הממשלה תוכנית רב־שנתית לעידוד יצרני מזון קטנים ובינוניים בתוך 90 יום ממועד כינון הממשלה. התוכנית הייתה אמורה לכלול סיוע בקבלת הלוואות בערבות המדינה, עידוד וסיוע ליצרני מזון מקומיים, צמצום הביורוקרטיה בתחום וקיצור זמני ההמתנה לקבלת אישורים הנוגעים לכך.
אך למעט סיוע בקבלת הלוואות בערבות המדינה, שניתן דרך הקרנות לעידוד עסקים קטנים שהקים האוצר (לא ספציפית לענף המזון), לא הוגשה כל תוכנית בתחום, ולא נעשו צעדים לעידוד התחרות מצד יצרני המזון הקטנים.
ההסכם גם קבע שתוך 30 יום מכינון הממשלה יוחלט להקים צוות מקצועי שיגבש תזכיר חוק להקמת רשות מזון לאומית, ומלאכת החקיקה שלו תושלם ותוגש לכנסת כחלק מחוק ההסדרים ל־2016. הרשות הייתה אמורה לקבוע הוראות בטיחות לייצור מזון גולמי ומעובד, להיות אחראית על קביעת מדיניות לבטיחות ואיכות המזון, ולקבוע כללי אסדרה בתחום.
אלא שכידוע, גם בשנת 2017 אין בישראל רשות מזון. על נחיצותה למד הציבור על בשרו בכמה אירועים בשנה שעברה, כמו גילוי הסלמונלה בדגני הבוקר של תלמה, או זיהומים במוצרי מזון אחרים. דווקא בסעיף חשוב זה, שהיה אמור "ליישר" את ישראל עם רוב המדינות המפותחות, הממשלה הנוכחית לא חריגה מקודמותיה. כבר ב־1966, לפני 51 שנה, התקבלה החלטת ממשלה להקים רשות מזון מרכזית שתפקח על כל התחום, ובשני העשורים האחרונים ההצעה שבה ועלתה פעמים רבות. עד כה, כאמור, היא לא התגבשה לכדי חוק – וזאת למרות עיגונה בהסכמים הקואליציוניים, ואף שגם מבקר המדינה ציין את הבעייתיות במצב הנוכחי בדוח שהקדיש לנושא.
תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, אמר אתמול כי "ההישענות על ההסכמים הקואליציוניים כעילה למשבר הפוליטי הנוכחי נראית כמו לא יותר מתירוץ. אילו חברי הממשלה היו כל כך להוטים על יישומם, הרי שיש שורה ארוכה של התחייבויות שבהן לא עמדו, כולל בתחומים מרכזיים של משילות וסדרי ממשל. מוטב היה אילו סיעות הקואליציה הקדישו את האנרגיות שלהן לעמידה בהחייבויות לציבור, על פני המשך הניגוח הציני והפוליטי".