מתמטיקה ותיאטרון: דגמים חדשים לתואר ראשון רב-תחומי

המקור: מוסדות אקדמיים מובילים בבריטניה ובארה"ב, היישום: במכללות ובאוניברסיטאות בישראל. לפי החלטת המל"ג שעליה נודע ל-ynet, שלושה דגמים חדשים לתואר ראשון יוכנסו למסלול הרב-תחומי. "המטרה: בסיס לתואר בתחום כלשהו בהמשך"

 

 

המועצה להשכלה גבוהה תאפשר שלושה דגמים חדשים לתואר ראשון. כך נודע היום (ב') ל-ynet. באחת התוכניות יוכל הסטודנט לבחור לשלב לדוגמה קורסים במתמטיקה ובתיאטרון, בשנייה הסטודנט ילמד לפי תוכנית סגורה שתכלול קורסים שמטרתם העיקרית להכין אותו לחיים האמיתיים, והתוכנית השלישית תהיה מיועדת לסטודנטים מצטיינים בהתאם ליכולותיהם.

 

לפי ההחלטה, מעתה יוכלו המוסדות האקדמיים, אוניברסיטאות ומכללות כאחד, להציע לסטודנטים ארבעה דגמים שונים של תואר ראשון רב-תחומי. האפשרות הראשונה היא הדגם שקיים היום באקדמיה ושאותו אנו מכירים - תואר ראשון שמורכב ממספר מקסימלי של חטיבות, כך שהסטודנט יכול לבחור קורסים רק מהחטיבות הספציפיות. "היום למעשה הסטודנט לא בוחר מה שהוא רוצה, נותנים לו קורסי מבוא ומתקדמים, ומהם הוא צריך לבחור. אבל זה לא נותן לו מספיק כדי שהוא יהיה סוציולוג או כלכלן לדוגמה. המטרה היא שאם תרצה לעשות תואר בתחום כלשהו בהמשך, יהיה לך בסיס", הסביר ד"ר אופיר העברי, חבר המל"ג וחבר בוועדה שהגתה את הדגמים החדשים.

 

מעבר לדגם זה אושרו כאמור שלושה דגמים חדשים. הדגם הראשון דומה למודל שהכי נפוץ היום באקדמיה בארצות הברית. מדובר בתואר ראשון רב-תחומי רחב, כך שהסטודנט יכול לבחור קורסים מכול תחום שהוא: מוזיקה, אפריקה, תיאטרון, קרימינולוגיה, מתמטיקה, תקשורת ועוד.

 

"מקביל את זה לקניות בסופר" 

"ישנו סייג אחד", הדגיש ד"ר העברי. "הדגם עדיין רוצה לתת לסטודנט כלים מתודולוגיים, שיידע מה זה מחקר אקדמי, אז הוא כן יצטרך לבחור תחום אחד שבו הוא לוקח כמה קורסים מהמבוא, ממתקדמים ועושה סמינר. המטרה שהסטודנט יידע לפחות בתום התואר איך לכתוב סמינריון. זו החובה היחידה שיש, כ-20 נקודות זכות, ובשאר הוא יכול לבחור מה שהוא רוצה. אני מקביל את זה לקניות בסופר: אתה חייב לקנות ביצים, חלב ולחם, ומעבר לאלה תקנה מה שאתה רוצה".

 

הדגם השני יהווה תוכנית סגורה שתכלול את מה האדם צריך לדעת "בחיים האמיתיים". השיטה הזו נהוגה במספר מוסדות בארה"ב, המוכרת שבהם היא אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. "אזרח במדינה מתוקנת צריך לבחור, להיבחר, להיות מעורב. בדגם הזה בונים תואר שאין בו בחירה בכלל או בחירה מאוד מינימלית. לדוגמה, הסטודנט יהיה מחויב ללמוד שפה נוספת פרט לאנגלית, אך הוא יבחר איזו שפה", הסביר ד"ר העברי את המודל.

הוא הסביר עוד כי "אנחנו אומרים ישנו קנון של ידע שאדם מתורבת חייב לדעת. הסטודנט לא יוצא מהתואר הזה מקצוען, אבל הוא בהחלט יידע מה ההבדל בין כלכלה סוציאליסטית לכלכלה לקפיטליסטית. הוא יפתח את העיתון ויבין מי נגד מי, יוכל להיות מעורב, להגיד אם הוא מתנגד או תומך במדיניות כזו או אחרת".

 

הדגם השלישי לקוח מהאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. במסגרתו תיבנה לסטודנט תוכנית אישית על ידי כמה מרצים. המודל הזה יתאפשר רק לסטודנטים מצטיינים. "אם זה היה אפשרי מבחינה כלכלית, אנשי חינוך היו אומרים שזה הדגם האידיאלי - תוכנית אישית שמותאמת ליכולותיו של הסטודנט, אלא שזו דרך הלימוד היקרה ביותר כי היא מספקת המון שעות יחידניות. אנחנו מצפים ששום מוסד לא יציע את זה לכל הסטודנטים ולא לרובם, אלא בעיקר לסטודנטים מצטיינים", ציין ד"ר העברי.

 

העיכוב - בגלל בעיות תקציב והתפטרות 

כבר ב-2012 הקימה המועצה להשכלה גבוהה ועדה שבחנה באופן מקיף את נושא הלימודים לתואר ראשון (B.A) רב-תחומי באקדמיה. הוועדה הגישה לות"ת (הוועדה לתקצוב ותכנון במל"ג) שני דו"חות נפרדים בנושא, אך לנוכח ההשלכות התקציביות שנבעו מההצעות הוחלט שלא לאמצן.

 

לפני כשנה הוגשה לות"ת המלצה חדשה, שאיחדה בין שני הדו"חות, על ידי פרופ' משה מאור וד"ר אופיר העברי. ההצעה אושרה פה אחד, אלא שיישומה הוקפא בשל התפטרות שישה חברי מל"ג, בהם פרופ' מאור, כמחאה על מדיניותו של שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט. במשך כמה חודשים המל"ג לא ממש תפקדה. בהמשך גיבש בנט רשימה חדשה של חברי מל"ג, ורק בשבוע שעבר הם נכנסו לתפקידם. לכן, ההחלטה יוצאת רק כעת לפועל.

 

בשל החשש במערכת מיישום המודלים הללו, הם ייושמו רק בתארים דו חוגיים. לצורך כך לא יצטרכו המוסדות אישור מיוחד של המל"ג, אלא אם ירצו ליישם את מי מהמודלים בתואר חד חוגי. סייג נוסף בהחלטה מתייחס להיבט הכלכלי. הות"ת מדגישה כי היא לא זו שתממן את יישום המודלים, וכי הדבר נתון באחריותו של המוסד.

 

"אני מניח שהמוסדות הראשונים שיאמצו את הדגמים הללו יהיו המוסדות הלא מתוקצבים, אם כי יש כיום פנייה ממכלת ספיר, שהיא מכללה מתוקצבת, ליישום אחד הדגמים החדשים", אמר ד"ר העברי והוסיף: "היו חילוקי דעות באשר לדגמים, כאלה שאמרו שהדגם הראשון הוא אסון, ושלא הבינו מדוע צריך את הדגם השני. ולכן לא בחרנו דגם אחד, אלא אישרנו שלושה דגמים חדשים פרט לקיים, כך שהמוסדות יוכלו לבחור, אם בכלל, איזה דגם מתאים להם".