גרנדדי בישראל: פחות להקת רוקנ'רול - יותר אנשי משפחה

להקת האינדי האהובה הגיעה לישראל עם אלבום חדש ולהיטים ותיקים, אבל עם קצת פחות מדי אנרגיות ורוח נעורים. ובכל זאת נשארנו עם חיוך קטן

בתחילת שנות ה-2000 הם היו אחד השמות החמים בסצנת האינדי-רוק האמריקאית, וגם היום, אחרי שהתאחדו לאחרונה ועם אלבום חדש באמתחתם ("Last Place"), בואה של להקת גרנדדי לישראל הצליח לרגש מאוד כמה מאות ישראלים. עובדה: שתי הופעות רצופות, ערב אחרי ערב, מול בארבי מלא.

 

האמת, די מפתיע שגרנדדי בחרו לעשות גיחה לישראל בין הופעותיהם בארצות הברית ובבריטניה, ולפני קיץ עמוס בפסטיבלים שבהם יקדמו את האלבום החדש. אבל מתברר שהכל עניין של עקשנות - הסולן ג'ייסון ליטל מספר על שנים של התמדה מצדו של ערן אריאלי, מייסד חברת ההפקות "נרנג'ה" שהביאה אותם לארץ (ולהבדיל - גם את רדיוהד שתגיע אלינו בקיץ).

ב-2003 ראיתי אותם בשיאם בהופעה גדולה בניו יורק, קצת אחרי שיצא האלבום "Sumday", וכשהם עולים לבמה אני מבין באמת כמה זמן חלף: הרבה פחות להקת רוקנ'רול, הרבה יותר אנשי משפחה שכנראה בעיקר רוצים לחזור לאישה ולילדים שהשאירו בארצות הברית. בקהל אני מזהה לא מעט קרחות, כנראה מי שהתוודעו ללהקה בזמן אמת ולא בדיעבד.

 

ליטל, שיחגוג בעוד כמה ימים את יום הולדתו ה-48, הצליח לשמור היטב על הקול הגבוה שמזוהה איתו כל כך. הוא וחבריו פותחים עם "Hewlett's Daughter", אחד השירים המוכרים של ההרכב מהאלבום "The Sophtware Slump" שיצא בשנת 2000, וכנראה אחד מהמייצגים הטובים ביותר של הפופ המלודי והחלומי שלהם.

 

אבל לוקח לחבורה ממודסטו, קליפורניה, כמה שירים לשבור את הקרח. ויש קרח. גם "El Caminos In The West", מהלהיטים של "Sumday", לא ממש מצליח לסחוף כרוח סערה. פתאום אני מבין מה עוד השתנה מאז 2003 - הלהקה שומרת אומנם על נאמנות למקור המוקלט, אבל רוח הנעורים והשובבות כבר לא לגמרי שם.

 

למרות זאת, היו כמה רגעים יפים. למשל בלדת האינדי המוצלחת "He's Simple, He's Dumb, He's the Pilot". דווקא פאשלה קטנה במילים, שגרמה לליטל לסנן "אנחנו להקה מקצוענית", רק הוסיפה לחינניות של הביצוע. גם "Now It's On" ו-"AM 180", אחד השירים היותר ותיקים של ההרכב, הצליח להלהיב את הקהל. השירים החדשים "Way We Won't" ו-"Evermore" הוסיפו רוח רעננה להופעה.

 

ליטל הוא מאנשי הכריזמה השקטה, פרונט מן שמעדיף לא לדבר יותר מדי ולתת למוזיקה לעשות את העבודה. אבל לקראת סוף ההופעה הוא ישתחרר קצת, יבקש רשות לצלם את הקהל בסמארטפון שלו ויספר שזו הייתה "חוויה מיוחדת" עבור הלהקה לטוס למקום שבו לא היה להם מושג למה לצפות.

 

"חוויה מיוחדת"? זאת הייתה מין חצי-מחמאה, כזאת שלא ממש הולכת עד הסוף, אבל בכל זאת משאירה אותך עם חיוך קטן. בדיוק כמו ההופעה של גרנדדי.

 

גרנדדי יופיעו גם הערב (ג') ב"בארבי" בתל אביב.