בעקבות מות קצין המילואים במרוץ צה"ל: האם יש דרך למנוע את הטרגדיה?

היום התמוטט ומת קצין מילואים שהשתתף במרוץ מים המלח לכנרת, לאחר שרץ 4 ק"מ. מה הסיבה שגורמת לגוף לקרוס בעת פעילות גופנית, ומה הבדיקות הנדרשות לפני ביצוע פעילות גופנית כדי למנוע אסון?

הבוקר התמוטט קצין צה"ל במילואים בסיום מרוץ צבאי בבקעת הירדן. הוא מצטרף לסטטיסטיקה עצובה של כ-5 מקרי תמותה בשנה בעקבות פעילות גופנית. ועדת חקירה שמינה צה"ל בודקת את האסון. האם יש דרך למנוע את המוות לאחר פעילות גופנית?

 

 

הטרגדיה התרחשה היום, כאשר הקצין נטל חלק בריצה משותפת של חיילי מילואים וחיילים בסדיר ששייכים לחטיבה המרחבית של בקעת הירדן. מדובר במרוץ "ים אל ים" שהחל בים המלח והסתיים באזור הכנרת. הוא השלים ריצה של ארבעה קילומטרים ובחלוף 10 דקות חש ברע והתמוטט בפתאומיות. כוחות ההצלה ביצעו פעולות החייאה, שבסיומן נאלצו לקבוע את מותו.

 

לפי עדויות לוחמים שהשתתפו במירוץ התבקשו חיילי וקציני מילואים ברובם אזרחים בשנות העשרים והשלושים לחייהם, למלא טופס הצהרת בריאות ולהגישו לרופא הצבאי. צה"ל מינה ועדת חקירה ובנוסף נפתחה חקירת מצ"ח.

 

מוות מספורט - בד"כ נדיר

תמותה במהלך פעילות ספורטיבית היא נדירה. אמנם קשה לאמוד במדוייק את מספר מקרי המוות במהלך ספורט שכן לא מתבצע דיווח שגרתי למשרד הבריאות. אולם על פי הנתונים בספרות העולמית, שכיחות התופעה היא 1-2 לכל 100 אלף איש.

 

"מוות פתאומי ממאמץ מוגדר כמוות אשר מתרחש במהלך פעילות גופנית או עד שעה מסיום הפעילות באדם ללא מחלת לב ידועה", מסבירה הפרופ' נעמה קונסטנטיני, מנהלת היחידה לרפואת ספורט במרכז הרפואי שערי צדק, "שכיחות אירועים אלו נמוכה אך זוכה בדרך כלל להד תקשורתי גדול. חשוב לזכור שיותר אנשים מתים מחוסר פעילות מאשר ממאמץ גופני".

 

פרופ' קונסטנטיני מסבירה כי הסיבה העיקרית למוות פתאומי במהלך פעילות גופנית היא מחלת לב לא מאובחנת. "בצעירים, עד גיל 30-35, הגורם העיקרי הוא הגדלה פתולוגית של שריר הלב (קרדיומיופתיה) אך גם מהלך לא תקין של העורקים הכליליים (כלי הדם המספקים דם ללב), הפרעות הולכה, ומומי לב אחרים יכולים לבוא לידי ביטוי בפעם הראשונה כמוות פתאומי. גם דלקת חריפה של שריר הלב על רקע מחלה וירלית עלולה לגרום למוות. במאמץ. מעל גיל 35 הסיבה העיקרית למוות פתאומי לבבי היא מחלת לב איסכמית, דהיינו מחלה טרשתית של כלי הדם הכליליים. סיבות לא לבביות כוללות מכות חום, אירועים מוחיים, שימוש בסמים, והתקפי אסתמה".

 

"בניגוד לרוב פעילויות הספורט, במרוצים למרחקים ארוכים הסיבה המובילה להתמוטטות עד מוות פתאומי היא מכות חום. יש לזכור שמכת חום, תופעה שבה טמפרטורת הגוף עולה מעל ל- 40.5 מעלות יכולה לקרות גם בתנאי מזג אוויר נוחים וגם בשעות הלילה. מכת חום עלולה לגרום לפגיעה רב מערכתית כולל פגיעה מוחית עד מוות, פגיעה בכבד ובכליה, תמס שריר והפרעות קרישה. בין גורמי הסיכון למכת חום מעבר לטמפרטורה גבוהה ולחות נמנים חוסר אקלום לחום, כושר גופני נמוך, מחלת חום, חוסר שינה והתייבשות. בכל חשד למכת חום יש למדוד טמפרטורה רקטלית ואם היא גבוהה להעבירו למקום מוצל ומקורר, לטבול באמבט מי קרח אם יש או לשים עליו קרח או מגבות רטובות".

 

מניעה: בדיקת רופא ספורט והקשבה לגוף

על פי הערכות מומחים ברחבי העולם, את מרבית מקרי התמותה הפתאומית בזמן הפעילות הגופנית או אחריה, ניתן למנוע באמצעות בדיקות מוקדמות. במסמך שחיברו במרכז לרפואת ספורט בביה"ח שערי צדק בירושלים, פירטו המומחים את ההנחיות המעודכנות, על פיהן יש לנקוט:

 

• בדיקת רופא: זו התחנה הראשונה, הכוללת בדיקה גופנית, מדידת לחץ דם, האזנה לקולות הלב ואיתור אוושות או הפרעות קצב, בדיקת דפקים היקפיים (בידיים וברגליים), ואיתור גורמי סיכון כמו השמנת יתר, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם וערכי שומנים גבוהים בדם או היסטוריה משפחתית של מחלות לב.

• בדיקת אק"ג: בדיקה זו נותרה שנויה במחלוקת בשל הויכוח על התועלת שבבדיקה. האיגוד הקריולוגי האירופי ממליץ על ביצוע אק"ג במנוחה לבני 35 ומעלה, שכן עלותו נמוכה ויכולת חיזוי סיכון הספורטאים היא גבוהה. ואילו בארה"ב הנטייה היא שלא לדרוש ביצוע אק"ג במנוחה. בישראל חוק הספורט דורש ביצוע אק"ג במנוחה לפני מתן אישור רפואי לפעילות ספורטיבית אינטנסיבית. את ההפניה לבדיקה המתבצעת אצל אחות מרפאת הקופה, מקבלים מידי רופא המשפחה. הבדיקה אורכת כחצי דקה, היא אינה כואבת ואינה דורשת הכנה מוקדמת.

• מבחן מאמץ (ארגומטריה): אל הבדיקה מופנים במקרים מסוימים מתאמנים בעלי גורמי סיכון לתמותה מוקדמת. הבדיקה נדרשת גם לכל הספורטאים החובבים או המקצועיים לפני פעילות ספורטיבית אינטנסיבית במסגרת נבחרות וקבוצות. יש לוודא כי הטכנאי מבצע את הבדיקה עד שהנבדק אינו מסוגל להמשיך בפעילות (עקב קשיי נשימה, כאבים או חולשה) ולא על פי "דופק המטרה" (220 פחות הגיל ומהתוצאה 80%).

• בדיקות דם: ספורטאים תחרותיים מתבקשים להמציא גם מספר בדיקות דם, הכוללות ספירת דם לאיתור חשד לאנמיה, כימיה לאיתור בעיות בתפקודי כליה וכבד, בדיקות רמות ויטמינים ובדיקה לאיתור מחלת הנשיקה או תחלואה בה בעבר הנגרמת על ידי הנגיפים EBV או CMV , זאת בשל החשש מקרע בטחול בעת חבלת בטן. עם זאת, בדיקות אלה אינן נמצאות בהנחיות מקובלות בעולם.

 

בזמן הפעילות עצמה, דרך המניעה החשובה ביותר היא הקשבה לגוף: "אדם שמרגיש קוצר נשימה יותר מהרגיל, לחץ בחזה, סחרחורת, בחילות, הקאות או חולשה צריך להפסיק את הפעילות" אומרת פרופ' קונסטנטיני, "אלה סימנים קריטיים לפגיעה בתפקוד הלב, שדורשים פניה להמשך בירור רפואי. סימנים אלה יכולים להציל את חייכם, אם לא תתעלמו מהם".

 

צפו: כיצד לטפל באדם שלקה בלבו