קהל מנצח | נדב יעקבי
הטבלה לא משקרת, זו לא קלישאה. זו אמת צרופה. ולכן, מי מבין שתי המוליכות שתחצה ראשונה את קו הסיום במחזור האחרון, האליפות תגיע לה. ובכל זאת, אם הפועל באר שבע תגן על התואר ותניף בסופו של דבר את הצלחת, יהיו כמה נקודות שיקבלו משנה חשיבות ומשמעות.
אליפות של באר שבע תוכיח שאפשר לעשות קמפיין מוצלח באירופה ולשמור על התואר בארץ. אליפות שנייה ברציפות תוכיח שמה שקרה בעונה שעברה לא היה מקרי, חד־פעמי, אלא המשך של תהליך ארוך טווח. אליפות של באר שבע, אם תושג, תהיה בעיקר בזכות הקהל האיכותי ביותר בישראל, שבשפיץ שלו נמצא ארגון אוהדים שפוי, שסולד מאלימות ומגזענות ושהגיע העונה לשיאים חדשים בכל הקשור לתפאורות. והשיא עוד לפנינו.
אליפות של באר שבע, אם תושג, תהיה בזכות התקציב השלישי בגודלו בכדורגל הישראלי. כלומר, חוץ מכסף גדול יש במועדון הזה אלמנטים נוספים ולא פחות חשובים, כמו ידע בניהול משברים, סקאוטינג מתוחכם ותכנון לטווח הארוך.
לעומת זאת, במכבי יש ניסיון אמיתי לבנות מועדון כדורגל ישראלי, עם מחלקת נוער מפוארת שמייצרת שחקנים לליגה ולקבוצה הבוגרת. יש תהליך אמיתי, ורק בעתיד נראה את תוצאותיו. לא נעים לפרגן למועדון העשיר הזה כי הוא מהמרכז, וכי מנהלים אותו זרים.
מכבי היא זאת שנלחמת להנחיל זהות לקבוצה, כשעשתה הכל כדי להחזיר את הקפטן שרן ייני הביתה, בעוד באר שבע לא התאמצה להחזיר את אופיר דודזאדה, והעדיפה להחתים במקומו את אורן ביטון. עוד שחקן רכש, בהרבה כסף.
אליפות תהווה עוד ניצחון לתהליך של גולדהאר, שהשאיפות שלו להנחיל זהות ישראלית לקבוצה הן אמיתיות. מה שאי אפשר לומר על הפרויקט בנגב, שהוא אותנטי כמו מסעדה סינית באור־יהודה.