נשמה יתירה

לרבים יער יתיר הוא, אם בכלל, כתם ירוק דחוס על המפה הדרומית, די רחוק מכל מקום, די לא מוכר • אבל חוץ מארבעה מיליון עצים — שזה אומר מסלולים כיפיים לטיול, רכיבה ופיקניק — יש באזור הרבה אפשרויות בילוי: מיין ועד סדנאות ייחודיות לאמנות ובישול, מלינת אוהלים ועד פינוקי בוטיק • נא להכיר: יתיר | אתי אברמוב

מזג האוויר היה נפלא — קריר במידה, שמי תכלת בהירים, הררי עננים לבנים משייטים. הנוף היה מרתק לא פחות — טרשי וסלעי, לעיתים משובץ כרי דשא ירוקים ופקעות כבשים. למרות כל היופי הזה והעובדה שהוא נמצא במרחק שעה וחצי ממרכז הארץ, לא קל לארוז את המשפחה ולנסוע אל חבל יתיר, אחיהם הפחות סקסי של הגליל והגולן (אבל הרבה פחות רחוק מהם). בעוד שבשני אלה ידעו למנף את הנופים הפראיים, ואפילו להמציא אותם מחדש כאטרקציות תיירותיות, הרי שיתיר נותרה ארץ קשה, חידה לא פתורה על מפת התיירות, מין חור עלום במרכז המדינה, שמטיילים בכמות שהייתה מצליחה לפרנס את תיירני האזור פשוט פוסחים על פניו.

 

אולי אלו יחסי הציבור הגרועים שנגרמים מקרבתו הגיאוגרפית לדרום הר חברון, אולי זה המחסום הצבאי שצריך לעבור, אולי זו העובדה שהחבל מאויש בתושבים דתיים שאינם מפעילים את עסקיהם בשבת. ובכל זאת, כאשר מתאמצים ומגיעים אל החבל, הנמצא בין הנגב להר חברון וצופה למדבר יהודה, מגלים עולם שלם שכוחו בבתוליות שבו, בנופיו ובתושביו הבלתי מהוקצעים, ואם מתכננים נכון, אפשר להרכיב מסלול עם אטרקציות ייחודיות.

 

יקב יתיר: יין של הר ומדבר

 

ביקב יתיר אוהבים לספר, שאמנם היקב הוקם רשמית בשנת 2000, אבל תיעוד על הכנת יין באזור מופיע כבר לפני 3,000 שנה. בתל ערד, המקום שבו יושב היקב, נמצאו חרסים שעליהם נכתב: "לשלוח מהר את היין לחיילים במדבר, כי אם לא, זה יהפוך לחומץ".

 

הענבים שמהם מייצרים את היינות האיכותיים ביקב מגיעים מכרמים השייכים לשלושה יישובים: מעון, כרמל ובית יתיר. היקב ממוקם בלב בקעת ערד, למרגלות מצודה כנענית, והסיור בו מצליח להמחיש בשעה וחצי תהליך ייצור שבמציאות אורך קרוב לשלוש שנים: מהבציר, שנעשה באישון לילה בחודשים יולי־אוגוסט, ועד הבִקבוק, שמתבצע ארבע פעמים בשנה, ושלנו יצא לראות אותו בזמן אמת. מ־300 טונות ענבים, מספרת אתי אדרי, עוזרת למנכ"ל היקב, ייצאו בסוף 150 אלף בקבוקים. 20% מהם ימצאו דרכם לחו"ל.

 

מה ייחודו של יין יתיר? שילוב של אקלים, סוג קרקע והיינן הוותיק ערן גולדווסר, שלמד והשתלם באוסטרליה. "אני מנסה להעצים את אופי הענבים", הוא מסכים לומר, כמו קוסם המגן על סודות הקסם שלו. "השילוב של הר ומדבר עושה משהו לארומה של היינות, שיש בה מעשבי תיבול ים־תיכוניים".

 

www.yatirwinery.com

 

לקביעת סיורים ביקב: אתי, 8308196־052.

 

יער יתיר: מרוב עצים

 

היער הזה הוא אטרקציית הטבע הגדולה של האזור — לטיולי אופניים, טיולים רגליים ואפילו חקר הסביבה. מדובר ב־40 אלף דונם, ארבעה מיליון עצים, מה שמכתיר אותו כיער הנטוע הגדול בישראל. על מסלולי ההליכה ואפשרויות הטיול ניתן ללמוד באתר מוקד התיירות חבל יתיר. מסלול אחד מבין כולם, שהוא קל, נגיש ומעניין, נקרא שביל המתקנים החקלאיים. הוא מתחיל בחורבת ענים, שרידי עיר עברית מתקופת התלמוד. לאחרונה הונגש בית הכנסת של ענים לנכים, ולידו ניתן למצוא גם שרידי מצודה מימי מלכות יהודה.

 

ניתן להגיע ברכב עד המקום, להשאירו שם, ולרדת בשביל קטן ומסומן לתוך היער, שם עוברים בסיור מעגלי של שעה בין מתקנים להכנת יין ושמן וכן מערת קבורה ובור מים. אפשר גם לקחת סל פיקניק מקייטרינג וניל וקינמון בצומת מיתרים (סל שצריך להחזיר), ולהתיישב על אחד מהשולחנות הצופים למאגר יתיר.

 

מוקד תיירות חבל יתיר, 58־57־57־1599, www.goyatir.co.il , וניל וקינמון, צומת מיתרים, 5064907־050.

 

  

בית היערן: אוהל ל־70 איש

 

על פי האגדה המקומית, כאשר החליט הסופר א.ב. יהושע לכתוב את שתי יצירות המופת שלו "מסע הערב של יתיר" ו"מול היערות", הוא השתכן בבית היערן ביער יתיר כדי לקבל השראה. בשיחה השבוע אומר יהושע, כי כבר שמע את הסברה הזו, אבל לצערם של כולם, היא אינה נכונה. את הנובלות הוא כתב בשנת 56', בעוד שהיער ניטע רק ב־64'. "מעולם לא ביקרתי ביתיר", הוא מאכזב. "ההשראה לסיפור נלקחה מהכפר בתיר, באזור בית לחם, שבשוליו עברה פעם רכבת. לגבי היערות, גם כאן הכל נבע מדמיוני, ואם כיוונתי למקום מסוים, הרי שזה היה ליערות בדרך בורמה".

 

למרות שהיצירה בדיונית, בדבר אחד צדק יהושע: גם ביער יתיר הממשי יש בית יערן. מתברר שכאשר ניטע היער, התכוונו בקק"ל לשכן את משפחות העובדים בסמוך למקום עבודתם, ובנו שם מבצר מגורים מבטון. אלא שאחרי חורף מקפיא במיוחד, חזרו המשפחות לבתיהן, ובמקום נשארו רק יערן וצופה אש.

 

עם התפתחות תרבות הטיולים בישראל בשנים האחרונות, בעיקר לאחר פתיחת שביל ישראל, הכשירו בקק"ל את מתחם בית היערן ללינת משפחות גדולות בסופי שבוע ובחגים בלבד. בקק"ל מדגישים שהמתקן יארח משפחות שמונות לפחות 30 איש. הלינה, שאינה מהמפנקות, היא על מזרנים בשני אוהלי ענק, כל אחד מספיק ל־70 איש. האוהלים הגיעו לאחרונה מטורקיה ועשויים צמר עזים מקורי (כולל הריח). מצד שני, הנוף הנשקף בבוקר עוצר נשימה. בלילות קרים במיוחד יש אפשרות לחימום.

 

למי שאוהב להקים בעצמו אוהל, במורד מתחם האוהלים הגדולים הוכשר מקום לקמפינג המיועד ל־50 אוהלים וכולל מתקן מים, מטבח שדה עם מקרר וכיריים, מקלחות ושירותים.

 

מחירים: 25 שקל לאדם/ ילד באוהל הגדול, 10 שקלים לאדם בקמפינג. עבור בישול תצטרכו להוסיף עוד 10 שקלים לאדם.

 

לתיאום: זהבה בקק"ל: 6583336־02.

 

קרמיקה: כלניות ועוד

 

בשנת 2009 השתתפה אמנית הקרמיקה סיגלית ברייר ביריד בפארק אשכול. הימים היו ימי עופרת יצוקה, והמשתתפים פוזרו הביתה לאחר נפילת פצמ"ר. בדרכה הביתה עברה בשדה כלניות פורח וקיבלה השראה. מאז הפך הפרח האדום לסימן ההיכר של עבודותיה, שנמכרות באינטרנט, בגלריות ובמוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, תמורת סכומים לא מבוטלים. הסטודיו של ברייר נמצא ביישוב הקהילתי שני ליבנה, בגבול היער, שם היא גם מקיימת סדנאות יצירה לכל המשפחה. בסטודיו יש גם בית קפה קטן, וניתן להזמין אליו ארוחה מקייטרינג וניל וקינמון (ע"ע). בצמוד לסטודיו יש חנות ובה ניתן לרכוש פריטים שונים בעיצובה של ברייר. מי שמחפש מתנה לפסח, יש גם עיצוב מיוחד לקערה המסורתית.

 

מחירים: 170־250 שקל להשתתפות בסדנה, מזוג ועד עשרה משתתפים. צביעת פריט בודד: 20 שקל. לתיאום: 4848־364־052, או בפייסבוק: סטודיו לקרמיקה סיגלית ברייר.

 

סטודיו לפסיפס: אבן לאבן

 

הדבר התופס ביותר את העין בכניסה לסטודיו של בתיה רפאל בבית יתיר היא הגינה. כאשר אנו פוגשים את בעלת הבית הכל מתברר. רפאל, תושבת המקום 28 שנה, נשואה, אם לחמישה וסבתא לשלושה, למדה כל חייה גינון ומתפרנסת מגינון טיפולי. במקביל החלה לטפח את תחביבה, יצירת פסיפסים, והפכה אותו למקצוע, שאותו היא מעבירה הלאה דרך סדנאות.

 

אם אתם מחפשים חוויה משפחתית יצירתית ומגבשת, שתוכלו ליהנות ממנה גם אחרי החזרה הביתה, זה המקום. "בסדנה חד־פעמית אפשר להכין מתלה למגבת, מתלה למפתחות, תמונה קטנה, כמעט כל חפץ יכול להיות בסיס", היא אומרת. האמת, שהיא צודקת. חצי שעה לאחר שהניחה קערת שברי אבנים צבעוניות ופח דבק ליד בתי בת השלוש, יצאנו משם כשבאמתחתנו אריח צבעוני לתלייה בחדר הילדים כיף גדול.

 

מחירים: 50 שקל לסדנה חד־פעמית בת שעה וחצי עד שעתיים, ל־6־8 משתתפים. לתיאום: 8903953־052 או בפייסבוק: בתיה, סטודיו לפסיפס, יתיר.

 

 

 

 

ריהוט: תחתית החבית

 

יונתן קליין היה משוחרר טרי מהצבא, שעסק בשיפוצים והשתעשע בזמנו הפנוי ביצירת עבודות אמנות מעץ. בשיחה אקראית הוא גילה יום אחד שיקבים קונים חביות עץ יקרות, עושים בהן שימוש מוגבל, ואז מוכרים אותן במחיר סביר. כאשר עבר עם אשתו לגור ביישוב השיתופי האקולוגי הר עמשא, בסמוך ליקב יתיר, הוא החל, ברוח אווירת המיחזור השורה על האזור, לקנות מהם את החביות, העשויות עץ אלון צרפתי, וליצור מהן אמנות שימושית — שולחנות, כיסאות, גופי תאורה, בארים ומתקני אחסון יינות, כיסאות נדנדה, ואפילו עריסות לתינוק, הכל מחביות, תוך שימוש בקימורים הטבעיים של העץ. הלהיט הייחודי של קליין הן כורסאות לגינה שנסגרות כמו חבית, כדי שהפנים, כולל כריות הישיבה, לא יירטב מגשם בחורף או מטל בקיץ.

 

יהונתן קליין, הר עמשא: 3338411־052, או בפייסבוק: יינוש, ריהוט מחביות יין.

 

מסעדה: על שפת המצוק

 

לפני שבע שנים נחתו בישראל יוסף ורונאל ברק, זוג מדרום־אפריקה, ומכל המקומות בארץ החליטו להתגורר דווקא ביישוב המבודד מצפה יאיר. רונאל, מורה במקצועה, הפכה לבעלת מסעדה ידועה, קפה רונאל, ששירתה את המבקרים באתר הארכיאולוגי סוסיא. לאחרונה החליטו בני הזוג ללכת צעד קדימה עם החלומות.

 

הם רכשו חווה ביישוב, העבירו אליה את המסעדה, ואחרי פסח הם יתחילו להפעיל אותה.

 

לתיאום: טלפון: 7906608־058, בפייסבוק: Café ronel

 

 

חוות הר סיני: לחם ומנהיגות

 

רגע לפני מגיעים לחוות הר סיני, כדאי לעצור במערת אביגיל. מסלול הליכה קצר, טבילונת במי מעיין שזורק אותנו לדוד המלך, אביגיל ונבל הכרמלי שבטעות משייכים אותו לאזור הכרמל הצפוני והוא בכלל נקרא על שם היישוב כרמל שממש כאן.

 

"יש לכם חמש דקות לכנס את הצאן". כך מתחילה לה סדנת מנהיגות ייחודית, שהגה ומפעיל נחשון אפיק בשיתוף עם אנשי חוות הר סיני שבסוסיא, בדרום הר חברון. דליה ויאיר הר סיני היו זוג חילוני מעמק חפר. לאחר תהליך ארוך של חזרה בתשובה ותשעה ילדים, הגיעו לסוסיא והחליטו להקים בה חווה אורגנית שתתבסס על חקלאות עצמית. יאיר היה יוצא עם למרעה עם הצאן, שסיפק גבינות וחלב, ודליה גידלה את הילדים. יחד הם חלמו על הקמת טחנת קמח אורגני.

 

 

לפני 16 שנה נרצח יאיר על ידי מחבל, ודליה, שנותרה לבדה, החליטה להמשיך את החזון. בנוסף לעדר היא הקימה את טחנת הקמח, שפועלת על אבני ריחיים ומנפקת רק קמח אורגני מחיטה, כוסמין, שיפון וטף. הקמח האיכותי משווק תחת המותג "שירת הדגן".

 

כיום נעזרת דליה בחתניה לתפעול החווה. למבקרים היא מספרת את סיפורה האישי, תוך שהיא מעבירה להם סדנת לחם, הכוללת לימוד תיאורטי על לחמי מחמצת וגם אפייה בפועל. במקביל, יוצא אפיק עם קבוצות למרעה, שם פוגשים את הכבשים (מסוג דרופר) ואת הרועה של העדר, שושנה, וביחד מתחילים לחלק משימות כמו הובלת העדר אל בור המים. בסוף היום מתנהל דיון על שאלת המנהיגות. שתי הסדנאות, הן הלחם והן רעיית הצאן, משלימות זו את זו, ויוצרות בילוי מיוחד למשפחה.

 

לתיאום ביקורים: 6286258־054, 964652־02, http://www.har-sinai.co.il/ . נחשון אפיק, הפעלות ומוזיקה בטבע: 8239646־052

 

 

 

מלון יהלים, ערד: נוף ואנשים

 

יש אפשרויות לינה שונות בחבל יתיר — מאורחן ועד צימרים — אבל אם מחפשים לינת בוטיק, המלון הנחשב של האזור נמצא במרחק 20 דקות נסיעה, בערד. בעליו, גלי וגילי סופר, גרו במרכז ולפני שש שנים החליטו לעזוב את מבוך העכברים התל־אביבי, לרדת למדבר ולעסוק באירוח. המקום מחזיק בציון 9.5 באתר בוקינג. אין בריכה ואין ספא, אבל יש חדרים עם ג'קוזי ועיסויים בחדר, ארוחת בוקר מפנקת והרבה תוצרת בית. הנכס הכי יקר של המלון, מלבד נוף מרהיב הוא גילי, הבעלים, שיודע לחבר בין אורחיו לבין אטרקציות מדבריות במומחיות ולפעמים אף יוצא לטייל איתם.

 

מחירים: 850־1,500 שקל ללילה לזוג בסוף השבוע (כולל ארוחת בוקר), 5632806־077.

 

www.yehelim.com.