פעם אמרתי באיזו הזדמנות, שכל משפחה חייבת לבשל בין 10-15 מתכונים שיהיו קבועים בחייהם של בני הבית, מיום היוולדם והלאה. כמובן שאפשר קצת יותר או קצת פחות, אבל מה שחשוב זה אותם סירים שחוזרים כל שבת וכל חג, כי הם אלה שהופכים לעוגן ריגשי בחיי המשפחה לדורות.
אני זוכר את אמא שלי בכל חג מתייעצת עם השכנות מה לבשל בחג הקרוב. אולי הפעם נכין משהו שונה ממה שהכנו בחג שעבר? כולן רצו קצת לגוון, והיו מתייעצות, מייעצות, מדברות ומדברות - ונחשו מה בסוף? אותם תבשילים, אותו כבד קצוץ, אותו דג, ואותו סלט תפוחי אדמה עם אפונה וגזר ומיונז שאני כל כך מתגעגע אליו.
לא בכל הבתים בישלו אוכל שהיה גורם לאנשים חוץ מבני הבית להנות ממנו, ולא כל אוכל של אמא הוא אוכל טעים לאנשים אחרים, אבל הוא כן זהות קולינרית, שהיא חלק ממי שאנחנו.
משם באנו ולשם אנחנו הולכים, גם אם באמצע טיילנו בחו"ל ונחשפנו למאכלים חדשים. גם אם אנחנו אוהבים סושי ומזמינים מידי פעם פיצה הביתה - תמיד תהיה בליבנו פינה לאוכל שגדלנו עליו, זה שבכל פעם שנטעם ממנו הוא ייקח אותנו במסע הזמן, למקומות שילדים חולמים תמיד לנצח את הרעים ואולי להציל נסיכה ולשאת אותה לאשה ולהיות מלך.
ותארו לכם שכל זה יכול לבוא מביס קטן של גפילטע פיש.
צפו בשף חיים כהן מבשל לחג:
אבל בכל זאת, דור האמהות הזה מתחלף לנו במסע החיים מול העיניים, ויש דור חדש, וגם אוכל חדש, ותקשורת חדשה, אבל פסח נשאר פסח - והלחצים אותם לחצים.
לא ממש בדקתי, אבל החג הזה יכול לפרק לא מעט משפחות. סביב שולחן הסדר משתחררים לא מעט מטענים, אולי בגלל אורך ההגדה, אולי בגלל שקשה לשמור על מרחק, מה שגורם לקצרים במשפחה, ואולי זה בכלל בגלל כל הטרחה סביב ניקיונות הבית: הפאנלים שלדעתי כבר לא עושים, התריסים עם השלבים שנפתחים וצריך לנגב את כל החריצים, מרפסת אחת היא כמו אלף אוזניים, וזה מרגיש מעבדות לחירות ואולי מעבדות לעבדות.
אני זוכר איך באוויר הייתה נישאת אווירת החג, הניקיונות, הבישולים, הרדיו שנשמע מכל בית, ה"אבו-עגלה" של הצעירות (אז עוד לא הייתה החלקה יפנית), הקניות, הבגדים החדשים ולבסוף האוכל - האוכל שאני מתאווה לו ושמח שלא השתנה, והוא מלווה אותי עד היום. רק הזיכרון שלו, אפילו בלי לטעום, גורם לי לצלול למקומות נוסטלגיים ולפגוש אנשים שכבר מזמן לא פה. היום, זאת בדיוק המשמעות בשבילי של אוכל של אמא, או אבא.
ומרוב נוסטלגיה נסחפתי, ושכחתי שבסך הכל רציתי לתת לכם שלושה מתכונים של מנה עיקרית אם בכל זאת תרצו לשנות דבר אחד בארוחה שלכם או להוסיף, אבל אני לא הייתי ממליץ לשנות יותר מאחד. חג שמח לכולם.
המצרכים:
1 ק״ג פילה של דגים ים (אנטיאס, לוקוס, בורי, או דג אחר שאתם אוהבים לבשל)
2 זרים גדולים של כוסברה
2 זרים גדולים של פטרוזיליה
1 חבילה קטנה של נענע טרייה
1 כפית נענע יבשה
1 כפית שטוחה של כורכום
מלח פלפל שחור
1/2 לימון
לאוכלי קטניות: 200 גר' שעועית אדומה
אופן ההכנה:
שלושה דברים חשובים, וגם טיפ מחמותי:
המצרכים:
800 גר' צלי כתף או פוליקה
2 בצל לבן
3 גזר
1 ענף סלרי אמריקאי, ללא עלים
3 חבילות פטריות שמפיניון
1 כרישה קטנה, רק את החלק הלבן והחלק הירוק הבהיר
1/2 כוס יין לבן יבש
מלח ופלפל שחור
שמן זית לטיגון הירקות
אופן ההכנה:
לצלי הזה יש שתי גרסאות: האחת - מבקשים מהקצב לפרק את הבשר מהעצם, ואז מקבלים נתח שטוח כמו דף מלבני שאותו אפשר למלא ולגלגל לרולדה (מילה איומה לצלי טלה, אבל לא עולה לי שום תאור אחר בראש). הגרסה השנייה - להשאיר את הבשר על העצם, אבל לבקש מהקצב לפרוס אותו לפרוסות של חמישה סנטימטר, ואז בעצם מקבלים מנות אישיות. אם הקצב שלכם נחמד ואפשר לבקש ממנו בקשות, אז אני ממליץ לבקש ממנו להוריד את העצם.
המצרכים:
6 חתיכות צוואר טלה, ללא העצם
2 ענפים של סלרי אמריקאי ללא עלים
בצל לבן גדול
2 גזרים
1/2 כוס שמן זית
מלח ופלפל שחור
ענף טימין
1 כוס יין לבן יבש
לירקות -
4 גזרים קלופים, חצויים לשלושה חלקים
5 לפתות קטנות (או שתיים פרוסות לארבעה פלחים)
2 כרישות פרוסות באורך של 3 סמ' (רק החלק הלבן והירוק של הכרישה)
אביזרים -
חוט קשירה לבשר
אופן ההכנה:
* להגשה - אפשר בצד לבשל תרד תורכי זה לוקח כמה דקות אפשר להגיש עם תפוחי אדמה או ארטישוק ירושלמי וכמובן גם אפונה.