36 נוסעים תבעו את אל-על בבית-המשפט השלום ברחובות בגין העיכוב – וזכו בסכום כולל ב-91,800 שקל: 2,050 שקל לכל נוסע והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 18 אלף שקל.
חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012, מדרג את הפיצוי הכספי לנוסעים שטיסתם בוטלה לפי מימד של מרחק, כלומר: עד 2,000 ק"מ – 1,280 שקל, עד 4,500 ק"מ – 2,050 שקל, מעל 4,500 ק"מ – 3,070 שקל. במקרה הנוכחי, המרחק בין מוסקבה לישראל הוא כ-2,639 ק"מ ועל כן הפיצוי כאמור עמד על 2,050 שקל לנוסע. לפי החוק, נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות".
לפי אל-על, אכן היה מדובר בנסיבות מיוחדות: לטענתה, "מדובר היה בתקלה טכנית, בעלת אופי בטחוני, שנפלה במטוס, שטיפול בה בשדה התעופה במוסקבה לא היה אפשרי, היא דרשה את השבתת המטוס ואת ביטול הטיסה בכדי לא לסכן את ביטחונם של הנוסעים. בנוסף, טוענת אל-על כי בזמן שהתובעים המתינו לטיסה הנדחית, היא סיפקה להם ארוחת ערב, הם פוזרו לבתי מלון ונציגי החברה עמדו עימם בקשר באשר להתקדמות תיאום מועד ההמראה החדש".
שופט ביהמ"ש השלום ברחובות, מנחם מזרחי, אמר בתגובה לטענת אילני: "ניתן ללמוד שמדובר בתקלה צפויה, שאכן התרחשה בעבר שאינה נדירה כלל ועיקר והיה על הנתבעת להתכונן לאפשרות שתקרה בשנית".
עוד אמר השופט כי "אם בית-המשפט יכיר בתקלה טכנית, סתם, כמתרצת את הפטור, נוסעים רבים, שטיסתם תבוטל במקרה השכיח, לא יזכו לפיצוי, ויימצא החוק הצרכני שמטרתו להעניק סעד לכלל הציבור, חסר כל אכיפה אפקטיבית.
"בהחלט יש להעניק למילים 'נסיבות מיוחדות' פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים 'שלא היו בשליטתו'. כלומר, רק בנסיבות שהן בבחינת 'כוח עליון', כגון מזג אוויר פתאומי ובלתי צפוי, אסונות טבע כלליים, מלחמות, שביתות רוחביות בלתי צפויות, תקלה מובנית כללית בסוג כזה של מטוסים וכיו"ב, יצדיקו את הפטור".