כיבוש הקוטב הדרומי ברכב פנאי

יונדאי העבירה את הסנטה פה מקצה שיפורים ושלחה אותו לחגוג מאה שנה לניסיון הכושל של כיבוש הקוטב

רכב הפנאי יונדאי סנטה פה חצה את הקוטב הדרומי כשהוא נהוג בידי פטריק ברגל, נינו של סר ארנסט שקלטון, מוביל משלחת מחקר לאנטרקטיקה לפני כ-100 שנה. לדברי יונדאי, זו פעם ראשונה בה מכונית נוסעים רגילה חוצה את אנטארקטיקה.

 

 

המסע לקוטב הדרומי נועד לציון 100 שנים לניסיון חצייתו על-ידי שקלטון, ניסיון שנכשל עקב קרחונים שלכדו את ספינת המשלחת וגרמו לטביעתה. באמצעות שלוש סירות הצלה קטנות שקלטון חילץ את חברי המשלחת לאיי ג'ורג'יה הדרומית, במה שנחשב לאחד ממבצעי החילוץ הנועזים וההירואיים בהיסטוריה. ב-1921 הוציא החוקר משלחת נוספת לקוטב הדרומי, אולם הוא נפטר במהלכה מדום לב ולא זכה להגיע ליעדו.

 

 

הסנטה פה הוסב למשימה הקשה על-ידי חברת Arctic Truck האיסלנדית, המתמחה בשיפור רכבי שטח לתנאי קור ושלג קיצוניים. תת-שלדה קדמית ואחורית הכוללת זרועות מיתלים שונות ומערכת הינע סופי (מערכת של שני גלגלי שיניים בין הציריה למרכז הגלגל) המאפשרות יחס העברה נמוך יותר והגבהת הגחון. בנוסף הותקנו צמיגי שטח גדולים המאפשרים נסיעה בלחץ אוויר נמוך ובכך לצוף על שכבות השלג.

 

 

בנוסף הותקן מיכל דלק גדול בנפח 230 ליטר החיוני נוכח צריכת דלק של ליטר לק"מ בתנאים הקשים, עם פעולת מערכת ייעודית לחימום הדלק. מערכת ההנעה כוללת את מנוע הטורבו-דיזל בנפח 2.2 ליטר, תיבת הילוכים, גל הינע ודיפרנציאלים ללא שינוי מהרכב הסדרתי. על מרכב הסנטה פה נכתבו שמות אנשי המסע ההיסטורי, כולל ציטוטים נבחרים של חברי משלחת החילוץ.

 

 

המסע המודרני היה קל הרבה יותר מזה שנערך לפני 100 שנים. מטוס תובלה רוסי מסוג איליושין Il-76 נשא את אנשי המשלחת על ציודם משדה התעופה בפונטו ארנס שבדרום צ'ילה לנקודה היציאה במחנה "יוניון גלשייר" (Union Glacier). במשך 30 יום עם כ-20 שעות נהיגה בכל יום, חלפה המשלחת על-פני כ-5,800 ק"מ בטמפרטורות שהגיעו למינוס 31 מעלות צלזיוס, והצליחו להגיע לבסוף לנקודת הציון הדרומית ביותר בעולם.