הוצאות להורג בארה"ב נעשות באמצעות הזרקת עירוי המכיל את התרכובת של חומר הרדמה, חומר לשיתוק השרירים ורעל שמביאה למותו של הנידון למוות. העירויים מוחדרים בדרך כלל עוד לפני שעדי ראייה להוצאה להורג מוכנסים לחדר הצפייה בהליך. מושל ארקנסו אסא האצ'ינסון הרפובליקני תכנן לבצע ארבע הוצאות להורג כפולות בחודש אפריל, דבר שאף מדינה בארה"ב לא ביצעה מאז שעונש המוות הוחזר על ידי בית המשפט העליון ב-1976.
בהצהרתו האחרונה לפני מותו אמר וויליאמס: "אני מביע את התנצלותי הכנה בפני המשפחות שבהן פגעתי. פעלתי באופן שגוי, טעיתי. הפשעים שביצעתי היו נוראיים ופוגעניים". הוא נידון לעונש מוות לאחר שהורשע ברצח של פקח בשם ססיל בורן, כשברח מהכלא בשנת 1999, שלושה שבועות בלבד אחרי שהחל לרצות את מאסר העולם שנגזר עליו. זאת לאחר שרצח באוניברסיטת ארקנסו את המעודדת דומיניק הרד, בשנת 1998.
אחת מבנותיו של הפקח, שהגיעה למעמד ההוצאה להורג, צפתה בתנועות הבלתי רצוניות שהן תוצאה של הזרקת הרעל הקטלני. "כל תנועה שלו הייתה פחותה מזו של הקורבן שלו", לדבריה.
גורמים רשמיים במדינה הכריזו על שורת ההוצאות להורג כהצלחה, והשתמשו במונחים כמו "סגירת מעגל עבור משפחות הקורבנות". רוב הנידונים למוות מתו תוך 20 דקות לעומת אחרים במדינות שונות שנעזרו בחומרים כמו המידזולם, שבו משתמשים כאמור באוקלהומה, שם נדרשו 40 דקות ואפילו כמה שעות כדי להכריז על מותו של האסיר.
אך עורכי הדין של הנידונים ושל בני משפחותיהם טוענים כי קיימים פגמים בהליך וכי אין ודאות שהם אינם סובלים כשהם מתים.
לאחר הוצאתו להורג של וויליאמס עומד מספר המוצאים להורג בארה"ב השנה על 10 - ארבעה בטקסס, ארבעה בארקנסו, אחד במיזורי ואחד בווירג'יניה. בשנה שעברה הוצאו להורג בארה"ב 20 בני אדם, הרבה פחות מנתון של 1998-9, ולמעשה המספר הנמוך ביותר מאז 1999, שבמהלכה הוצאו להורג 14 נידונים למוות.