חיישנים, מצלמות ורחפנים: תכירו את הערים החכמות בעולם

רק טכנולוגיה חכמה יכולה להציל את ערי העולם הקורסות מצפיפות, מפקקי ענק ומפשיעה גוברת • מחקר של בנק אוף אמריקה – מריל לינץ' דירג את הערים הכי חכמות, בדק איפה ישראל ומה עוד צפוי לנו בעתיד

זה כבר לא מותרות, אלא הכרח. עוד ועוד ערים בעולם נכנסות בימים אלה בקצב מואץ להרפתקה הטכנולוגית המכונה "עיר חכמה". אין ברירה: לראשונה בהיסטוריה יותר אנשים מתגוררים כיום באזורים עירוניים מאשר באזורים כפריים – 55% מאוכלוסיית העולם. לפי הערכות, המספר צפוי לגדול ל־70% בשנת 2050. בכל שנה נוספים 65 מיליון תושבים לערים, ולפי תחזית האו"ם המספר ימריא לשני מיליארד ב־15 השנים הבאות.

 

1. סינגפור

המשמעות: ערי העולם — לא רק תל־אביב — הולכות ועולות על גדותיהן. בתנאים הקיימים הן לא יהיו מסוגלות עוד להכיל את יושביהן ולאפשר להם שירותים בסיסיים, רמת חיים ואיכות חיים סבירות. ברוב ערי הגלובוס הכבישים עמוסים להתפקע, מערכות הביוב קורסות, זיהום האוויר מתפשט, הפשיעה גואה, בזבוז המים משווע, רשתות הסלולר מקרטעות, והצפיפות בתחבורה הציבורית מייאשת.

 

ברור שאי־אפשר עוד להמשיך כך. חוץ מתכנון נכון של פיזור אוכלוסייה – כדי לנהל את סיר הלחץ הגועש בערים המתפקעות נדרשים טכנולוגיה מתקדמת ומהפך ניהולי.

 

"בנק אוף אמריקה – מריל לינץ'", אחד מחמשת הבנקים המובילים בעולם, הוציא בימים אלה דוח מקיף ויסודי העוסק בערים חכמות בעידן החדש. מדובר באחד מסדרת מחקרים מעמיקים על השפעתם של השינויים הדרמטיים בעולם, שנשלחים ללקוחות הבנק, לממשלות, לבנקים מרכזיים ולגופי מחקר. המטרה: לחזות את הצרכים והביקושים בעתיד הקרוב, ולהציג את המלצות הבנק לגבי התחומים המהווים הזדמנות למשקיעים. בין השאר, הדוח מציג לראשונה דירוג של 20 הערים החכמות בעולם, נכון לשעת כתיבתו. בראש הרשימה ניצבת העיר־מדינה הקטנה סינגפור, ואחריה לונדון, ניו־יורק, פריז, טוקיו, שטוקהולם, אמסטרדם, סיאול, וינה וציריך. אף עיר בישראל לא נכללת בה.

 

2. לונדון

הקריטריונים של עורכי המחקר מגוונים: הם התבססו על טווח רחב של דירוגים ומדדים, אבל ייחסו חשיבות מיוחדת גם למצב הקישוריות בערים, לעידוד העסקים, למצב החינוך, להשקעה באיכות הסביבה, לסיוע הממשלתי, להון האנושי, לחדשנות, לתשתיות ועוד. לא מדובר בעתידנות — הכל הומצא כבר ומחכה רק לאימוץ. ראשית – בתחום האינטרנט והסלולר: ב־2020, עיר "קטנה" עם מיליון תושבים בלבד תצרוך 200 מיליון ג'יגה של נתונים ביום. זה מחייב תשתיות אינטרנט קווי במהירויות גבוהות, שרתי ענן, רשתות סלולר בדור 4.5 ובדור חמישי. הרשתות הללו חיוניות למידע העצום שיעבור בהן — לא שיחות טלפון או גלישה לאתרי חדשות, אלא נתונים מאין סוף מצלמות, חיישני תנועה, אור, נפח וזיהום אוויר, ומכשירי ניטור.

 

וכמובן נדרשות תוכנות מתקדמות, שיידעו לנתח, לפלח ולהפיק תובנות מהררי המידע שיזרום אליהן בכל רגע נתון על המתרחש ברחבי העיר, ולייצר פתרונות על המקום.

 

בזכות הטכנולוגיות החדשות יכולות הערים שאימצו ויאמצו אותן להגיע לחיסכון של עד 30% בהוצאות האנרגיה ועד 20% חיסכון במים, להביא להורדה משמעותית בפשיעה ובעומסי התנועה, להגביר את תחושת הביטחון של התושבים, לפתור בעיות חניה, ואפילו להגביר את פריון העבודה.

 

לפי המחקר, לא רק ב־20 הנבחרות — גם בערים גדולות אחרות בכל העולם כבר ירד האסימון. תוכניות השקעה גדולות במיוחד עומדות לפני יישום בסין, בהודו, באוסטרליה — וגם בדובאי. כלכלני הבנק צופים צונאמי מהיר בתחומים כמו תשתיות (דור 5 בסלולר, סיבים אופטיים), בתים חכמים, בטיחות ואבטחה, רכבים אוטונומיים, חיישנים ועוד. הם ממריצים את המשקיעים לעלות על הגל: השוק הזה עומד לגלגל מאות מיליארדים ב־2020.

 

3. ניו יורק

 

המהפך הטכנולוגי בערים יעסיק אותנו רבות בשנים הקרובות, עד שהמחקר אפילו קובע אילו חברות ענק יהיו תלויות בו לצורך התפתחותן. כך, למשל, חברות כמו יבמ, אריקסון, קוואלקום, סיסקו ואינטל, מוגדרת כ־High (תלויות מאוד), לעומת פייסבוק, טוויטר ואפל וכן רוב יצרניות הרכב שמוגדרות כ־Low (תלויות במידה מועטה). צ'ק־פוינט וסייברארק מישראל, אגב, הן Medium.

 

בדוח, המחלק ערים בעולם לשישה סוגים, לפי גודלן, המבנה התעשייתי שלהן והתחרותיות — ישראל נמצאת בקבוצת "בינוניות בינלאומיות", בחברה טובה יחד עם בריסל, פרנקפורט, מילאנו, רומא, אמסטרדם, אתונה, ברלין, מדריד, טורונטו, ברצלונה ועוד.

 

תל־אביב, אגב, מוזכרת בו פעם אחת, כמי שהגיעה ב־2015 למקום ה־19 המכובד במדד חדשנות הערים הבינלאומי לשנת 2015.

 

מומחי בנק אוף אמריקה – מריל לינץ' מונים רשימה ארוכה של תחומים, שאימוצם המלא או החלקי יעלה את העיר על הדרך הנכונה.

 

4.פריז

בכל מקרה, הם מדגישים, מילות המפתח שאי־אפשר יהיה בלעדיהן יהיו: דור חמישי בסלולר, חיישנים חכמים, ביג־דאטה (היקף נתונים עצום), התקנים מקושרים, ו־IoT ("אינטרנט של הדברים").

 

בין היתר מדובר על מצלמות וחיישנים בכבישים, מכוניות אוטונומיות, חיישני זבל בפחים, מצלמות אבטחה ועוד (ראו רשימה נפרדת). אז מה מייחד את ארבע הערים במקומות הראשונים?

 

סינגפור

סינגפור השיקה כבר ב־2014 את אחד ממיזמי העיר החכמה הגדולים בעולם, Smart Nation, והיא פועלת לכיסוי המדינה כולה בחיישנים ובמצלמות חכמות לאיסוף נתונים כמעט בכל תחום — כולל שירותי בריאות. מדובר בפרויקט עתיר השקעות, המשלב רשתות ציבוריות בבעלות הממשלה עם רשתות פרטיות. חלק גדול מהנתונים שיעברו ברשת יועמדו לרשותם של סוכנויות וארגונים המציעים שירותים לרווחת הציבור. כבר עכשיו, החדירה של מכשירי "בית חכם" בסינגפור היא מהגבוהות בעולם. אחד האתגרים היותר גדולים של סינגפור הוא בעיית התחבורה והצפיפות: 5.6 מיליון תושבים "ארוזים" בתוכה בתוך 700 ק"מ רבוע בלבד. המדינה ערוכה ומוכנה לשינויים: מגזר המידע והתקשורת מהווה כיום כ־4% מהתמ"ג שלה.  

 

לונדון

לונדון היא אחד ממרכזי הטכנולוגיה המובילים בעולם — היא מארחת יותר מ־20% מחברות ההיי־טק באנגליה, ובסך הכל כ־3,200 חברות. העירייה הקימה דירקטוריון מקצועי מיוחד לענייני עיר חכמה, שממליץ לראש העיר, וכולל מומחים מהחברות המובילות בתחום. ההשקעה הגדולה ביותר היא בטכנולוגיה ממוחשבת לניהול התנועה. ניהול החניה ברחבי העיר מתבצע כבר באמצעות חיישנים, וחברת פיליפס גויסה לניהול התאורה של 42 אלף נורות חכמות הפזורות בה. בימים אלה מתקיים בתחומה ניסוי ראשון מסוגו להפעלת IOT (שליטה מרחוק על מכשירים) בנמל התעופה העירוני.

 

ניו־יורק

עיריית ניו־יורק מקדישה מאמץ טכנולוגי מיוחד להכוונת התנועה בעיר, בעיקר באזורי מפתח בעייתיים. המידע מועבר ומנותח בזמן אמיתי ממאות חיישנים ומצלמות, המאפשרים למרכז ניהול התנועה העירוני לשנות כל הזמן את דפוסי הכוונת הרמזורים באזור של 270 בלוקים. העירייה גם השיקה לא מכבר תוכנית אקסלרטור (האצה עסקית), ומספקת ליזמים שטח פנוי של 9,300 מטר רבוע וציוד בסיסי כדי לסייע להם לתכנן פתרונות חכמים לצורכי העיר.

 

עם זאת, LinkNYC, רשת עמדות שפוזרו בעיר וסיפקו גישה חינם לאינטרנט ומגוון רחב של מידע מקומי ושירותים עבור תושבים ותיירים, הוקפאה לא מכבר, לאחר שהתברר שהן השמיעו מוזיקה בווליום גבוה במיוחד והקרינו פורנוגרפיה במרכז טיימס סקוור, והיוו מקור משיכה לחסרי בית.

 

פריז

החוזה הציבורי הגדול ביותר שעליו חתמה עיריית פריז באחרונה הוא להפיכת תאורת הרחוב בעיר לחכמה. אבל מאמץ מיוחד מושקע גם בתחום זיהום האוויר והחיסכון באנרגיה. "אוטוליב" הוא פרויקט שיתוף רכבים חשמליים, המפעיל צי של 4,000 מכוניות ו־6,000 תחנות טעינה לשימוש ציבורי על בסיס מינוי בתשלום. במקביל, עד 2025 ייעלמו מרחובות העיר כליל רכבי הדיזל המזהמים. מערכת שיתוף האופניים הציבורית מקיפה כ־4,500 זוגות אופניים ו־1,230 תחנות החלפה. 25 מיליון דולר מושקעים בשיפוץ רשת ה"מטרו" היעילה.

 

תחנת האנרגיה הסולארית הגדולה בצרפת נמצאת בתחומי העיר. חיישני זיהום אוויר מוצבים בה בנקודות מפתח בניסיון להקטין את נזקי העשן והפיח, ובפלאס דה לה קונקורד מופעל פרויקט ניסיוני מיוחד של "עצי רוח" — מבני פלדה מעוצבים בגובה 25 מטר ופועלים כמו מיני־טורבינות לייצור אנרגיה. הכבלים והגנרטורים משולבים ב"עלים" וב"ענפים".

 

מה הופך עיר לחכמה?

מצלמות וחיישנים בכבישים, לזיהוי ולשחרור צווארי בקבוק

חיישני מים לאיתור דליפות

חיישנים לאיתור מקומות חניה

רחפנים בשירות המשטרה לשליטה על אירועים המוניים

ניטור מדויק של התפשטות זיהום אוויר, מחלות ומגפות

מכוניות אוטונומיות, או עידוד נסיעות משותפות

חיישני זבל בפחים שמאפשרים תכנון איסוף חסכוני

עמודי תאורה עם חיישני אור, תנועה ומזג אוויר

מערכות ניטור לפריצת אש

ניטור מרחוק של פאנלים סולאריים לבדיקת האנרגיה הנשאבת דרכם

מעקב סלולרי אחרי

תחבורה ציבורית

מצלמות אבטחה עם יכולת ניתוח וידיאו ואזעקה מיידית

מצלמות על בגדי השוטרים,

לתיעוד מגע עם האזרחים

חיישני זיהוי אישי בסמארטפון, לצורך אימות דיווחים וכו'

 

דירוג הערים החכמות:

5. טוקיו

6. שטוקהולם

7. אמסטרדם

8. סיאול

9. וינה

10 . ציריך

11 . הונג־קונג

12 . סן־פרנסיסקו

13 . קופנהגן

14 . בוסטון

15 . ברלין

16 . אוסלו

17 . אוסקה

18 . אוקלנד

19 . דבלין

20 . סידני

 

israelwu@yediot.co.il