שאלות אסורות

"את נשואה? יש לך ילדים? שאלות כאלה, בין השאר, אינן חוקיות בראיון עבודה • איך תדעו אם נשאלתם שאלות שאסור למעסיקים לשאול? • מדריך

רובנו עוברים ראיון עבודה בשלב זה או אחר בחיינו. מה מותר לשאול אותנו ומה אסור? "ממון" גיבש מדריך למעסיק ולמועמד באמצעות עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה ממשרד רובין־שמואלביץ.

 

על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אפליה בעבודה היא כל התנהגות שמבחינה בין עובדים או מועמדים לעבודה באופן בלתי ראוי. החוק מפרט רשימה סגורה של שיקולים שאסור למעסיק להתחשב בהם בעת קבלת מועמד לעבודה, למשל מין, נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, טיפולי פוריות, הורות, דת, וכו'. כמו כן, החוק אוסר להציב תנאי קבלה לא רלוונטיים לתפקיד.

 

אז מה אסור לשאול?

השאלות הנפוצות ביותר נוגעות למצב משפחתי: את נשואה? יש לך ילדים? אלה שאלות אסורות משום שהן משקפות דעה קדומה בנוגע למעמד אישי ולהורות. לכאורה נרמז בהן שאישה נשואה, או שיש לה ילדים, עסוקה מדי בשביל לעמוד בדרישות התפקיד. במקרה שנידון בביהמ"ש התראיינה עובדת בכירה לתפקיד אשת מכירות. היא עמדה בתנאי הסף ולא הציגה מגבלה על שעות עבודתה. המעסיק אמר לה בראיון: "נשים לא מתאימות לתפקיד הזה מחוץ למשרד. יש בעיה לבקש מאישה לעבוד אחרי 16:00". העובדת לא התקבלה לעבודה, אם כי התקבלה עובדת אחרת במקומה. בשל ההתבטאות הלא ראויה חויב המעסיק לשלם לה 50 אלף שקל.

 

אם מעסיק לא שאל אותי, אבל אני בהיריון - אני חייבת לגלות?

לא. עם זאת, מציינת עו"ד שמואלביץ, ביחסי עבודה קיימת חובת תום לב מוגברת, וברור שיש להיערך להיעדרות ממושכת של עובדת לצורך חופשת לידה. המשמעות – גם אם אפשר להסתיר את ההיריון בראיון, יש לגלות זאת למעסיק בתחילת העבודה כדי שיינתן לו זמן סביר לצורך ההתארגנות הנדרשת.

 

מותר למעסיק לדרוש ממני תעודת יושר או לשאול על עברי הפלילי?

על פי החוק, רוב המעסיקים אינם זכאים לקבל מידע מהמשטרה בדבר הרישום הפלילי, או לדרוש ממועמד להמציא תעודת יושר. עצם הדרישה היא עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל. בין היוצאים מהכלל – שופטים וחברי דירקטוריון בחברות ממשלתיות, הנדרשים להמציא תעודת יושר כדי למנוע את מינויו של אדם שהורשע בעבירה שיש עימה קלון לתפקיד ציבורי בכיר, ועובדים במוסדות חינוך ובמוסדות אחרים שבהם שוהים ילדים, המחויבים להמציא אישור מהמשטרה כי לא הורשעו בעבירות מין כדי למנוע סיכון לפגיעה מינית בקטינים. עם זאת, אין איסור על המעסיק לברר עם המועמד את עברו הפלילי.

 

ומה עם ויתור על סודיות רפואית?

כשמעסיק דורש ממועמד לגלות נתונים רפואיים, נפגעת פרטיות המועמד. בתי הדין קבעו שהאיזון הנכון בין חובת הגילוי להגנה על הפרטיות מאפשר למעסיק לקבל תשובות על שאלות רפואיות רק אם הן רלוונטיות לתפקיד שהעובד ממלא.

 

מעסיק יכול לדחות מועמדים לעבודה מכיוון שלא שירתו בצבא?

השלמת שירות צבאי כדרישת סף לקבלה לעבודה היא דרישה מפלה, מאחר שהיא אפליה עקיפה מחמת לאום או דת, והשקפת עולם דתית במקרה של ערביי ישראל או של הציבור החרדי. עם זאת, כשמדובר בתפקידים שדורשים רקע צבאי, כגון מאבטחים ואנשי ביטחון, זו דרישה לגיטימית, שכן היא מתחייבת ממהות המשרה. במקרים שבהם תנאי השירות הצבאי נכלל בתנאי הקבלה לעבודה, אף שלכאורה אינו מתחייב מאופי התפקיד, זו אפליה עקיפה שנועדה לסנן מועמדים לעבודה בדרך שאינה מותרת.

 

אם המעסיק הפר את החוק?

כשמועמד לעבודה נשאל שאלה מפלה והוכיח אפליה בקבלתו לעבודה – הסעד העיקרי הוא פיצוי כספי. על פי החוק, שיעור הפיצוי הוא 70 אלף שקל ללא הוכחת נזק. קיימת כמובן אפשרות שהמועמד יבקש להתקבל בכל זאת לתפקיד שנפסל אליו, אבל על פי רוב התפקיד כבר מאויש.

כך, לדוגמה, מציינת עו"ד שמואלביץ, חייב בית הדין לעבודה חברה העוסקת במתן שירותי סיור בפיצוי של 95 אלף שקל בגין אפליית מועמד לעבודה ממוצא אתיופי. במקרה הזה זומן המועמד טלפונית לראיון למשרת מוקדן וסייר בחברה. התובע בא למשרדי החברה והמתין שיקראו לו לראיון. מיד כשהתוודע המראיין להשתייכותו של התובע לעדה האתיופית, ללא הסבר ואף שהתובע ענה על כל התנאים שהציבה הנתבעת במודעת הדרושים, אמר לתובע שאין לנתבעת צורך בעובדים ולא קיים את הראיון. לאחר מכן, חבריו של התובע שאינם משתייכים לעדה האתיופית הגישו את מועמדותם למשרה, זומנו לראיון, ואחת מחברותיו התקבלה לתפקיד. על רקע זה פסק בית הדין פיצוי משמעותי לאחר שקבע כי היו אלה נסיבות מחמירות של אפליה.

 

lital־do@yedioth.co.il