"הממצא לפיו רמת המוביליות הבין-דורית בשכר בישראל גבוהה מציב את ישראל כתצפית חריגה", מסבירים באוצר, "שכן בדרך כלל נמצא קשר שלילי בין אי השוויון במדינה למידת המוביליות הבין-דורית באותה מדינה. אי השוויון בהכנסות משקי הבית בישראל גבוה, אך למרות זאת המוביליות הבין-דורית גבוהה גם כן. הסבר חלקי למוביליות הגבוהה היא היותה של ישראל מדינת הגירה".
מהבדיקה עולה כי הסיכוי של ילדים להורים עם שכר נמוך (מהחמישון התחתון) להרוויח אף הם שכר נמוך (חמישון תחתון) עומד על 27.7%, שיעור הנמוך בכ-6% מהשיעור המקביל בארה"ב. כך שניתן לכאורה לומר כי "החלום האמריקני" מתגשם בישראל יותר מאשר בארה"ב.
כמו כן, הסיכוי של ילד להורים עם שכר נמוך לעלות לחמישון העליון עומד על 10.5%. בהשוואה בינלאומית סיכוי זה מעט קרוב יותר לארה"ב, מדינה שבה המוביליות נמוכה באופן כללי, וקצת פחות קרוב לדנמרק וקנדה, מדינות שבהן המוביליות גבוהה באופן כללי וכך גם הסיכוי למוביליות כלפי מעלה. כלומר בעוד המוביליות בישראל גבוהה באופן כללי, הסיכוי של אלה שהוריהם ממעמד נמוך לעלות עד מעלה הסולם פחות מרשים.
בבדיקה מציינים את העלייה החדה של יוצאי אתיופיה: "בעוד שבממוצע בדור ההורים הכנסת קבוצת אוכלוסייה זו עמדה על האחוזון ה-22 בהתפלגות השכר הכללית, בדור הילדים ההכנסה הממוצעת של קבוצה זו עלתה לאחוזון ה-42".
אולם למרות האמור, ילדים ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה מתקדמים באופן יחסי ובממוצע בקצב אטי יותר מאשר ילדי יוצאי ברה"מ, אירופה/אמריקה, אסיה/אפריקה וקבוצת הוותיקים. "הממצא לגבי מידה נמוכה יחסית של מוביליות לערבים וחרדים חשוב במיוחד, וזאת לאור העובדה כי משקל האוכלוסיות הנ"ל מכלל האוכלוסייה צפוי לגדול בעשורים הקרובים. הממצא מרמז כי במהלך העניינים הנוכחי, רמת המוביליות בישראל עשויה לרדת", מסכמים באוצר.