למעלה מ-350 אמנים, מוזיקאים, אנשי קולנוע ושפים ישתתפו השנה בפסטיבל מדיטרנה, שייערך מה-8 ביוני ועד ה-15 ביוני במוקדים שונים באשדוד. פסיפס האמנים מרתק, תערובת של הרכבים בינלאומיים-ים תיכוניים - רובם ככולם משלבים מוזיקה מסורתית עם כלים וקומפוזיציות עכשויות והפקות מקור מישראל. הנה כמה מהבולטים שבמופעים.
במה נרחבת למוזיקה הערבית ייתן הפסטיבל באמצעות המופע הישראלי "רדיו רמאללה". הקהל יזרום למופע בשל שורת הכוכבים שעולים בו לבמה (ברי סחרוף, יהודה פוליקר, נסרין קדרי, מירי מסיקה, זיו יחזקאל, שי צברי, מוריס אל מדיוני ונטע אלקיים), אך גם בגלל הנוסטלגיה. תחנת השידור הירדנית-פלסטינית
רדיו רמאללה פעלה כ-20 שנה, עד מלחמת ששת הימים, ושידרה מוזיקה ערבית קלאסית ומודרנית. זה היה אז המקור הרדיופוני העיקרי לחובבי המוזיקה הערבית בישראל. המופע הוא מחווה מוזיקלית נוסטלגית לרדיו הזה, והוא יכלול שירים בערבית ושירים מתורגמים לעברית.
במונחי פרסום בינלאומי, ההיילייט של הפסטיבל היא הופעתו של כוכב המוזיקה הבלקנית, המלחין הסרבו-קרואטי גוראן ברגוביץ'. ברוגוביץ' התפרסם בעולם כולו כיוצר המוזיקה לסרטיו של אמיר קוסטריצה ("שעת הצוענים"), ולעשרות סרטים נוספים, והוא אולי הנציג המוזיקלי המובהק ביותר של יוגוסלביה שאיננה עוד.
חם מהבלקן. גוראן ברגוביץ'
המוזיקה שלו היא פיוז'ן עתיר מקורות על-בסיס נושאים ומקצבים מן הבלקן (מוזיקה קרואטית, בולגרית, יוונית, רומנית). יש בזה אלמנטים של מוזיקה צוענית אך גם רוֹק, ועל הכל נסוך הומור ושמחת חיים.
ועוד מהבלקן, אבל בסגנון שונה לחלוטין (ואישית עלי, מועדף): נגן הקלרינט היווני ואסיליס סַאלֵאַס. סאלאס הוא כוכב פסטיבלי מוזיקת עולם בינלאומי ואני אוהב את הטון הנוגה-רגיש של הקלרינט שלו, שנשמע לעתים כמו חליל, לעתים כמו אבוב.
טון נוגה-רגיש. ואסיליס סַאלֵאַס והקלרינט
לאורך הקריירה שלו הוא הופיע עם הגדולים שבכוכבי השירה היוונית כמו דלארס, אלני ויטלי ומיקיס תיאודורקיס. בשנים האחרונות הוא מתמקד במוזיקה שלו והמופע מתבסס על קטעים אינסטרומנטליים, בליווי האנסמבל שכולל גם את שני בניו וקטעי שירה של הזמרת ארופילי טז'אנו. מומלץ.
הנציג המובהק של ז'אנר החידוש העכשווי של שירה ערבית קלאסית הוא זיו יחזקאל המעולה. הוא יופיע בפסטיבל גם במחזה המוזיקלי של תיאטרון יפו, "פריד ואסמהאן", שם הוא מגלם את דמותו של הזמר המצרי פריד אל-אטרש, גדול השירה הערבית הקלאסית. המחזה עוסק בפריד הצעיר, באחותו הנעלמת אסמהאן (זמרת-על בזכות עצמה) ובאהובתו אגדת רקדניות הבטן המצרית סאמייה ג'מאל.
את ג'מאל מגלמת הרקדנית המרתקת אורלי פורטל. ההצגה משלבת שירה חיה של זיו יחזקאל עם הקלטות מקוריות של פריד אל-אטרש, וההופעה הזאת מומלצת לאוהבי השירה הערבית הקלאסית והסרטים המצריים של פעם. ומי שיפספס את המופע באשדוד כדאי שיגיע לצפות בו בתיאטרון הערבי-עברי ביפו.
כשהקשת נמשכת על מיתרי הקמאנצ'ה הפרסית ביד אמן - הצליל מענג. בכלי המיתר העתיק הזה, בעל תיבת התהודה העגלגלה, נעשה שימוש רווח במוזיקה המסורתית בפרס, אזרבייג'אן, כורדיסטאן וטורקיה. מארק אליהו הוא מאסטר קאמנצ'ה ללא עוררין. המוזיקה שהוא יוצר היא בסגנון אזרבייג'ני ונשמעת כאילו מגיעה ממחוזות הרים מרוחקים.
הוא מרבה לשתף פעולה עם אביו, פרץ אליהו, המוזיקולוג ואמן כלי הפריטה הפרסי טאר, אך גם עם שורה ארוכה של אמנים ולהקות (תזמורת ירושלים החדשה, התזמורת האנדלוסית, עידן רייכל). בהופעה באשדוד הוא יארח אמן מגיניאה שבמערב אפריקה, אמן הקורה (Kora) סקוּ קוּיַטֵה, המתמחה בכלי האפריקני עתיק היומין, שדומה למעין נבל זעיר התלוי ברצועה על כתפי הפורט.
הפסטיבל לא מקפח גם את מחוזותיו המערביים, הרחוקים יותר של אגן הים התיכון. מספרד מגיעים שלישיית רקדני פלמנקו לוהטים למדי - המופע Tres Flamencos של שלושת האחים הספרדים למשפחת פַרוֹקִיטוֹ (Farruquito). לחובבי הפלמנקו הגברי, שלושת האחרים האלה הם מעדן. הם גדלו לתוך שושלת פלמנקו ארוכת שנים, ואף שבאו מאותה מסורת ריקוד, לכל אחד מהשלושה סגנון ואישיות ייחודית, אך הקצב של שלושתם מסחרר והפלמנקו שלהם מהוקצע וסוחף.
ומפורטוגל השכנה מגיעה הזמרת הפורטוגזית קרמינו (Carminho). על אף גילה הצעיר (32) מדובר בכוכבת פאדו בינלאומית. הפאדו שלה הוא קרוס-אובר של פאדו מסורתי עם השפעות של מוזיקה פופלרית עכשווית, ובעיקר מקצבים מברזיל. יש לה קול חם, חושני מעורר תחושות געגוע.
ראויים נוספים לשבחים והצצה הם אנסמבל דיוואן אל בנאת, שמגישים שירה ונגינה ממרוקו ועד הקווקז, עירוב של מזרח ומערב על כלי נגינה מסורתיים. גם אנסמבל גלעד אפרת, שפורט מוזיקה ישראלית אמנותית, שווה שמיעה, וכמוהו גם נטלי וואמבה-בארי, הזמרת בעלת הקול המיוחד, שעוטף תערובת של גרוב אפריקני, בלוז וג'אז.