שווה את הכסף

למרות שכיום ניתן לנהל חיים דיגיטליים בעזרת שירותי חינם — עדיין יש יישומים שכדאי לשלם עליהם: מדואר אלקטרוני שלא מטריד ב"אישורי קריאה" ואנטי–וירוס שמזהה מתקפות פישינג, ועד לאתר המתמחה באיתור טיסות זולות

החיים בעידן האינטרנט הפכו את המושג "חינם" למובן מאליו. הורגלנו לקבל דברים בחינם — זה החל בתוכנות פיראטיות ובסרטים בצפייה ישירה, ונמשך במודל הנפוץ של יישומים ושירותים מקוונים בעשור האחרון: מקבלים אותם ללא תשלום, ובתמורה הופכים בעצמנו למוצר עובר לסוחר. לא, פייסבוק, למשל, אמנם לא עוקבת אחרינו אישית דרך האפליקציה שלה, אבל היא כן אוספת "פרופילים נרחבים" ומסיקה מהם תובנות שמאפשרות לה להתאים לנו פרסומות רלוונטיות יותר. וגוגל אמנם מציעה את ג'ימייל בחינם, אך זאת בתמורה לצפייה בפרסומות ולהעשרת המידע היקר שממנו נבנה הפרופיל הפרסומי שיצרה לנו.

 

למהפיכה הזו צדדים חיוביים למכביר — היא הפכה את השירותים האינטרנטיים לזמינים עבור מי שלא היו יכולים להרשות אותם לעצמם אילו נדרשו לשלם עליהם. אבל, למרות שכיום ניתן לנהל חיים דיגיטליים מספקים למדי בעזרת שירותי חינם, עדיין יש יישומים ששווים את הכסף שלנו, אם משום שהם מספקים ערך מוסף כלשהו שהאלטרנטיבות החינמיות לא יכולות להציע, ואם בשל הסיבה הפשוטה שהמפתחים האמיצים שלהם מוותרים על השימוש במידע הפרטי שלכם.

 

לא תאמינו, אבל במאמץ קטנטן, מנוגד לזרם הכללי, ניתן כיום למצוא אלטרנטיבות מוצלחות במיוחד ליישומי החינם. מלאות יותר, עשירות יותר באופציות, וכן — פחות חטטניות. יש ביניהן אפילו מציאות במחירים מגוחכים.

 

בלי ללחוץ

דואר אלקטרוני, למשל, הוא כלי בסיסי, שבדרך כלל מסופק חינם — הן דרך ממשק אינטרנטי (באתר ייעודי) והן באמצעות אפליקציית דואר המובנית בתוך מערכת ההפעלה. כיום תשלום על תוכנה שמאפשרת בסך הכל לשלוח ולקבל מיילים נשמע מופרך.

 

רוצים סיבה לשלם? הנה: אחת האפשריות המוצעות בדרך כלל על ידי יישומי דואר אלקטרוני חינמיים היא בקשת "אישור קריאה". תיאורטית, מדובר במנגנון נחמד שמאפשר לנמען לאשר "קראתי את ההודעה" אם השולח הגדיר בקשה שכזו. בפועל, זה לא בדיוק עובד: ראשית, לא כל יישום תומך בפונקציה, ושנית — את הקבלות האלה מבקשים, לעיתים קרובות מדי, אנשים שאתם דווקא בוחרים להתעלם מההודעות שלהם, ובטח שאין לכם עניין להודיע להם על קבלתן.

 

בעולם העסקי הבעיה נפתרה מזמן: קחו שירותים לשליחת מיילים המונית דוגמת MailChimp או Activetrail, ותגלו שמעקב אוטומטי אחרי פתיחת המיילים הנשלחים דרכם הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הדוחות שלהם. גם יישומים של אנשי מכירות, ובראשם Salesforce, כוללים מעקב אחרי מיילים שנפתחים, מבלי להטריד או לגרום אי־נעימות, ואף אחד לא צריך ללחוץ על שום דבר.

 

רוב השירותים האלה עוקבים אחרי פתיחת המיילים באמצעות הטמעה של קובץ תמונה זעיר ושקוף בתוך כל מייל שנשלח. כאשר הנמען פותח את המייל, ובכך מוריד את הקובץ מהשרת, השרת מאותת למערכת. נכון, זה לא תמיד עובד, כי אצל חלקנו יישומי דואר אלקטרוני מוגדרים שלא להוריד תמונות מהשרת, אבל בכל מקרה מדובר באחוזי הצלחה גבוהים בהרבה מאשר בבקשת ה"אישור".

 

בשנים האחרונות אופציית אישור קריאה אוטומטי נוספה לכמה יישומי דואר אלקטרוני פופולריים המכוונים לאו דווקא לאנשי מכירות או שיווק אלא גם למשתמש הביתי ולבעלי עסקים קטנים. שני הפופולריים שבהם נקראים Polymail ו־Newton, וחוץ מדוחות קריאה שניהם כוללים ממשק מינימליסטי ונוח שמאפשר גם לקבוע תזכורות לקריאת מייל ספציפי, כוללים אינטגרציה עם היומן, ובאופן כללי נוחים יותר מהיישומים החינמיים המוכרים.

 

Polymail זמין כיום רק ל־iOS ולמחשבי מק, ומחירו כ־10 דולרים בחודש, עם תקופת ניסיון חינמית. Newton עולה כ־200 שקלים בשנה, וכולל כיום אפליקציות למק, ל־iOS ולאנדרואיד, כשגרסת "חלונות" שלו נמצאת בפיתוח.

 

להגן על הבית

"למה לשלם על אנטי־וירוס?" היא שאלה עתיקת יומין. גם לפני ש"חלונות" החלה לשלב בתוכה פתרון מובנה בשם Windows Defender, כמעט כל יצרניות האנטי־וירוס הציעו גרסה חינמית למשתמש הביתי. אחרי הכל, האינטרס שלהן הוא שהמוצר יהיה מותקן על כמה שיותר מחשבים, ובכך יקל על מלאכת זיהוי נוזקות חדשות.

 

יש לא מעט מקרים שבהם המוצר החינמי מספיק: זיהוי וירוסים "קלאסיים" ונוזקות כופר יהיה בדרך כלל יעיל בגרסאות החינם באותה מידה כמו בגרסאות בתשלום. כל עוד אתם מאפשרים לאנטי־וירוס שלכם להתעדכן בהגדרות חדשות ולא מתעלמים מהודעות על כך שלא הצליח להוריד עדכונים מזמן, ההגנה הבסיסית שתקבלו תהיה זהה ברמתה להגנה שמקבלים הלקוחות המשלמים.

 

אבל וירוסים ונוזקות הם לא הכל. שימו לב לטבלאות ההשוואה בין שתי הגרסאות (ולפעמים שלוש) שמפרסמות היצרניות: תגלו, למשל, ש"בקרת הורים" פרטנית (כלומר, יכולת פיקוח על התכנים הזורמים למחשב) תחייב כמעט תמיד תשלום, וכך גם זיהוי אתרי "פישינג" — אתרים המתחזים לאתר הבנק שלכם, למשל, או לחנות מקוונת. רבים מהם ייחסמו על ידי הדפדפן גם בלי התערבות האנטי־וירוס, אך המתוחכמים יותר, אלה שבאמת רוצים לגנוב מכם מידע, לא בנויים בצורה שמאפשרת זיהוי קל.

 

מעבר לכך, כלקוחות משלמים תהיו זכאים בדרך כלל גם לתמיכה טכנית טובה יותר. בענקית האבטחה Symantec, למשל, לא רק מפעילים קו תמיכה בעברית, אלא אפילו מבטיחים להחזיר לכם את הכסף אם המוצר שלהם לא יצליח למנוע הידבקות בווירוס.

 

50 דולר עמלה

גם בתחום ארגון החופשות הורגלנו כבר לשירותי חינם מקוונים (למעשה, בדרך כלל הם כוללים עמלה סמויה, המגולמת כבר במחירי הכרטיסים). כך שאם סוכן נסיעות אמיתי יבקש מכם בסוף פגישה 50 דולר על התייעצות, זה ייראה לכם מוזר, נכון? בחברת Flightfox דווקא חושבים שלא.

 

מדובר בסוכנות המתמקדת בטיסות, שמבטיחה ללקוחותיה דבר אחד: הם יגבו מכם עמלה בסך 50 דולר רק אם יצליחו להוזיל לכם את הטיסות בסכום הגבוה ממנה. כל מה שצריך זה לתת להם את ההצעה הטובה ביותר שמצאתם, כדי שינסו לאתר טיסות זולות יותר.

 

לא אחת זה עובד נהדר, בזכות הגישה של אנשי האתר לכלי הזמנות מקצועיים וההיכרות שלהם עם המסלולים הזולים ביותר. נכון, אתם צריכים להיות מוכנים לכך שההצעה הזולה ביותר תהיה נוחה פחות, עם יותר עצירות, ותכלול שימוש בחברות לואו־קוסט וזמני המתנה גבוהים בשדה התעופה.

 

עצור, סיסמה

בשנים האחרונות הופכת אפליקציית "מנהל סיסמאות" לפריט חובה עבור מי שמבינים כי לחזור על אותם שם וסיסמה עבור כל השירותים המקוונים שאדם נדרש להם כיום זה מתכון לצרות. עדיף, כמובן, שלכל שירות תהיה סיסמה נפרדת משלו, כך שגם אם יגנבו לכם את הסיסמה הגנבים לא יוכלו לגשת עם אותה סיסמה ולפרוץ גם לשירותים אחרים.

 

שניים מהשירותים הפופולריים לניהול סיסמאות, Dashlane ו־LastPass, אמנם כוללים גרסה חינמית לגמרי, אבל שניהם יעשו עבודה הרבה יותר טובה אם תשלמו להם כמה שקלים בחודש. כך, LastPass ייתן לכם בתמורה לדולר אחד בחודש אפשרות לשתף סיסמאות בין חמישה בני משפחה, וכן אפליקציה המאפשרת להכניס שם משתמש וסיסמה אוטומטית גם ביישומי מחשב ולא רק באתרים. Dashlane תאפשר לכם, תמורת תשלום, סנכרון בין מכשירים, גיבוי אוטומטי וגם גישה לסיסמאות מאתר החברה.

 

יש הרבה מאוד יישומים חינמיים מעולים עבור כל מערכת הפעלה, ולא כולם נוצרו למטרות רווח. יש גם מיזמים קהילתיים שאפילו לא כוללים בקשת תרומה, וכן מיזמי קוד פתוח המוצעים בחינם ומאפשרים לכל אחד לשנות ולשפר אותם. אבל זה לא אומר שתוכנה שעולה כסף היא בהכרח השקעה מטופשת. חשוב להשוות ולהבין על מה בדיוק מבקשים את הכסף הזה, כי יש סיכוי שמדובר בהצעה משתלמת. ¿

 

denis@vitchevsky.net