תביעה: הסכסוך בין בתי עסק הסתיים במכות

עימות ותיק בין בעלי מאפייה בקריית ים לבין בעלי מכולת סמוכה הידרדר לאלימות ואשפוז של אישה. בתביעה האזרחית נקבע פיצוי של 22 אלף שקל

עו"ד זהבה סלמון פורסם: 25.05.17, 07:03

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה אזרחית שהגישו בעלי מאפייה בקריית ים נגד בעלי מכולת סמוכה, שתקפו אותם באלימות על רקע סכסוך אישי ישן. השופטת מירב קלמפנר נבון נאלצה להכריע בין שתי גרסאות שונות לאירוע, ולבסוף קבעה שהנתבעים ישלמו פיצוי של 22 אלף שקל למותקפים.

 

בני הזוג התובעים סיפרו שביום האירוע במאי 2011 הם הגיעו למאפייה בסביבות 16:30 כדי לאסוף את בתם שעבדה בעסק. לדבריהם, באותו זמן יצא מהמכולת הסמוכה לקוח שצעק לעבר לקוחות המאפייה לא לקנות בה כי המאפים מקולקלים וגם ירק על המוצרים. מיד אחר כך, הוסיפו, אותו לקוח ובעלי המכולת הכו אותם ואת בתם.

 

בעקבות האירוע אושפזה האם בבית החולים עם שבר באחת מהחוליות בגבה. גם הבת והאב נחבלו וסבלו בעקבות האירוע מחבלות ושטפי דם.

 

בעלי המכולת הכחישו לחלוטין את גרסת התובעים. לדבריהם, בזמן האירוע הם התכוננו לסגירה מוקדמת מאחר שהיה זה יום הזיכרון לחללי צה"ל. בשלב מסוים, טענו, נכנס למקום בעל המאפייה והחל להתגרות בלקוח, לכנות אותו בשמות ולהכות אותו. לדבריהם, אשתו של בעל המאפייה ובתו הצטרפו אליו, תקפו את אשתו של בעל המכולת וניסו לגנוב את הקופה.

 

בעלי המכולת הוסיפו שהתובעים הגישו תלונה במשטרה בגין האירוע, אך היא נסגרה בהיעדר ראיות. עוד לדבריהם, מאחר שהתובעים תקפו ואיימו עליהם קמה להם הזכות להגנה עצמית.

 

השופטת מירב קלמפנר נבון ציינה שגרסאות שני הצדדים לאירוע היו עמומות אך גרסת התובעים – בעלי המאפיה - קרובה יותר לאמת. לדבריה, תצהירי התובעים ועדויותיהם חיזקו את הרושם שבאותו יום הייתה התגרות ממושכת מצד הנתבעים, כמו למשל סימון מעין "תנועת שחיטה" כלפי בעלת המאפייה וזריקת כוסות ובקבוקים עם משקאות אלכוהוליים על רכבם. מנגד, גרסת הנתבעים לא הייתה סבירה ו"בלשון עדינה", הם לא הותירו רושם מהימן.

 

השופטת קבעה שהתקיימו כל היסודות של עוולת התקיפה, שכן הנתבעים עשו שימוש בכוח כלפי התובעים בכוונה לפגוע בגופם. היא הוסיפה שבעלי המכולת לא הוכיחו שבמעשיהם הם ניסו להגן על עצמם או על רכושם, וניכר שהאלימות שהפעילו הייתה המשך ישיר להתגרות המתמשכת מצדם באותו יום, כך שלא עומדת להם ההגנה שבפקודת הנזיקין.

 

באשר לנזק, השופטת קיבלה את חוות הדעת הרפואית של מומחה בית המשפט שלפיה התובעת סובלת בעקבות האירוע משבר בחוליה ומנכות של 10%. עם זאת היא קבעה שהנכות אינה מגבילה אותה בפועל והיא נצפתה מתפקדת בעסק ללא כל קושי. באשר לאב ולבת קבעה השופטת שלא נותרה להם נכות קבועה כלשהי.

 

טענת התובעים לפגיעה באוטונומיה נדחתה. השופטת הבהירה שנזק זה הוכר במצבים של פגיעה בכוח הבחירה והדבר אינו רלוונטי למקרה. בסיכומו של דבר חויבו הנתבעים לפצות את התובעים ב-22 אלף שקל בתוספת הוצאות של 3,500 שקל ושכר טרחת עו"ד של 4,000 שקל.