כשפגשתי את הפרחים היפים האלה במקרר של הירקן שלי, לא יכולתי שלא להיזכר באחד מתשדירי השירות הראשונים שנראו על האקרנים שלנו. בעיתוי המצמרר (טוב, לא צריך להגזים, נתפשר על מטריד) כשמדינה שלמה, ובעיקר גאולה אבן, מבכה את מותו בטרם עת של הערוץ הראשון, הדהדו במוחי המלים האלמותיות מתוך הפזמון "לא נעים לא נורא", שנועד להתריע על הצפוי למי שיתרשל בתשלום האגרה "אם פתאום באים אורחים, לאכול יש רק פרחים".
הם שידרו לי איטליה, שבשוקיה אפשר למצוא את הפרחים האלה בשפע בעונתם הממושכת למדי (אביב, קיץ), ולכן דאגתי שיעמדו לרשותי גם ריקוטה ופרמזן, שהן ממילא מסוג הגבינות השגורות אצלנו במקרר.
זו לא הפעם הראשונה שאני מכינה פרחי קישואים. לרוב אני מסתפקת בטיגון בבלילה, כדרך הצרפתים, אבל הפעם החלטתי למלא בתערובת איטלקית. כל תהליך הכנת המלית (מערבבים את הגבינות וממליחים קצת, אם רוצים), הכנת הפרחים ומילויים והטיגון - לקח כמה דקות.
והתוצאה? באמת מאלפת. גם שילוב מופלא של טעמים, גם יופי של צלחת. ולמרות שאלה רק פרחים - יש במה לנגוס, כי לכל פרח קשור קישואון זעיר, טעים להפליא כשהוא מבושל חלקית אחרי הטיגון.
כמה טיפים להכנה:
כשהגשתי אותם, אחד לכל סועד כמנת פתיחה שכללה גם סלט קטן של ירקות ליד, נשאלתי מיד איפה משיגים את פרחי הקישואים. התעניינתי אצל הירקן, והוא סיפר שהוא מביא אותם ממגדל מיוחד. בירור נוסף, העלה שיש לא מעט מגדלים שתוכלו לאתר ברשת ולהתעניין היכן אפשר לרכוש או אף להזמין משלוח. ואם יש לכם בסביבה שוק איכרים, רוב הסיכויים שתמצאו בו. והמחיר? לא בשמים. בעבור שישה פרחים גדולים (אחד למנה), שילמתי כ-20 שקלים.
6 פרחי קישואים
150 גר' גבינת ריקוטה
2 כפות גבינת פרמזן מגוררת
100 גר' קמח
מעט שמן לטיגון
אופן ההכנה: