"שום דבר בחיים לא בא לי בקלות"

לפני 17 שנים התחילה אביה מזרחי־מגן לעבוד כפקידה במלון רשת פתאל באילת, עיר הולדתה • היא התקדמה מתפקיד לתפקיד, סומנה כמטאור, ולאחרונה, חודשיים לפני גיל 40, מונתה למנכ"לית הרשת כולה • בראיון ל"ממון" היא מספרת איך עושים את זה כל כך מהר ועם שישה ילדים בבית, איך תסתדר האילתית מלידה עם המעבר לגוש דן, ומה התוכניות שלה לרשת

דני שדה | צילום: דנה קופל עודכן: 30.05.17, 00:15

"בעורקיי לא זורם דם כחול, ואני לא סינדרלה. שום דבר לא בא לי קל בחיים, ואני נמצאת כאן היום לאחר עבודה קשה, לאחר שורה של תפקידי ניהול, ולאחר שהוכשרתי לתפקיד הזה כמו לתפקידים הקודמים שעשיתי. לפעמים זה היה מתסכל, לפעמים זה גם בא על חשבון המשפחה, אבל ילדיי הם לא 'ילדי מפתח' ולא ויתרתי על אף אירוע משפחתי או אירוע בגנים ובבתי הספר או ימי הולדת, גם אם לפעמים הייתי צריכה להיות זמינה בטלפון למקרים דחופים" - כך אומרת לנו אביה מזרחי־מגן, המנהלת החדשה של מלונות פתאל, רשת המלונות הגדולה בישראל.

 

מזרחי־מגן נכנסת לתפקידה עוד לפני שמלאו לה 40, לאחר 17 שנים שבהן צמחה מלמטה והתקדמה מתפקיד לתפקיד, תוך שהיא מגדלת יחד עם בעלה שישה ילדים - שלושה שלו (בני 16, 13 ו־11), שתיים שלה (בנות 15 ו־12) ואחד משותף, בן שלוש, "אבל כולם שלנו", היא מדגישה.

 

היא נולדה באילת לאב אזרח עובד צה"ל ולאם שעסקה במכירת תכשיטים, ויש לה שתי אחיות. "זה היה בית חם ותומך מאוד", היא מספרת. "ההורים חינכו אותנו לערכים וליושר. כל מה שאני היום, זה בזכות מה שקיבלתי מהבית. אמא לימדה אותי שזה לא אסון לטעות, שזה גם לא אסון שיש חולשות. טעויות אפשר לתקן וחולשות אפשר לחזק".

 

לאחר הצבא היא החלה לעבוד בענף המלונות בעיר - תחילה כמלצרית במלון דן ולאחר מכן כפקידת הזמנות במלון פרדייס, שנוהל על ידי רשת שרתון, ומאוחר יותר שינה את שמו ועבר לניהול רשת פתאל. שם היא עבדה במחלקת הזמנות, והתקדמה לתפקיד מנהלת קבלה, למנהלת קבוצות, למנהלת תפעולית ולמנהלת משק.

צילום: דנה קופל

 

תוך כדי העבודה היא התחתנה ונולדו לה שתי בנות, וכששבה מחופשת הלידה השנייה, מונתה לסמנכ"ל מלון מרידיאן של פתאל, כיום יו־סוויטס. את התפקיד הבא, ניהול קלאב מד באילת, גם הוא של הרשת, היא קיבלה בגיל 27, וזכתה לתואר מנהלת המלון הצעירה בישראל. כמה שנים לאחר מכן היא מונתה למנהלת אשכול מלונות הרודס באילת, הכולל את ארמון־הרודס, ויטליס ופורום. אז היא כבר סומנה כמטאור.

 

"למרות מגוון התפקידים שעשיתי, לא קפצתי מתפקיד לתפקיד", היא אומרת בראיון ל"ממון" הנערך בטרקלין מלון הרודס בתל־אביב, מול הים. "בכל תפקיד חדש שקיבלתי עמדו לנגד עיני שני דברים: הראשון, לעשות אותו הכי טוב שאפשר ולהצליח. השני: יש לי ארגז כלים וירטואלי קטן, ואליו אני מעבירה את כל הניסיון שאני צוברת בתפקיד, כדי שיסייע לי בתפקיד הבא. אני לא באה לתפקיד כדי לסמן וי, וחשוב לי בכל תפקיד ללמוד, לצבור ניסיון, להכיר את העובדים, ללמוד מהמנהלים, לשמוע את האורחים ולדעת שככל שאלמד, יהיה לי קל יותר בתפקיד הבא. המוטו שלי הוא התמדה, התמדה והתמדה".

 

תואר במקביל לעבודה

 

בעת שהוצע לה לשמש כמנהלת מלונות הרודס באילת, תפקיד תובעני שמצריך היעדרות רבה מהבית, מזרחי־מגן הייתה כבר גרושה עם שתי בנות, בר ומאיה, אז בנות שמונה וחמש. היא החליטה שהיא לא משאירה אותן לבד בבית. היא לקחה אותן למלון, הראתה להן דירה בו, וכשהן הסכימו לגור בה - עברה איתן להתגורר במלון, מה שאיפשר לה להיות מחוברת אליהן כל הזמן.

 

מאוחר יותר, באירוע חברתי בתל־אביב, פגשה את שמוליק מזרחי, בעלה הנוכחי, במקור מושבניק מגבע־כרמל. הוא היה גרוש עם שלושה ילדים - נעה, אלעד ונדב. האהבה פרחה והם נישאו. מגן, בעל עסק עצמאי לשטיפה בקיטור, עבר ממרכז הארץ לאילת, ונולד להם בנם המשותף עומר. באותה עת היא זכתה לקידום נוסף: מנהלת של כל מלונות פתאל באילת - מעין רשת קטנה בפני עצמה עם עשרה בתי מלון.

 

כשמזרחי־מגן החלה לעבוד במלונאות, לא היה לה תואר אקדמי ולא הכשרה כלשהי. במהלך השנים עברה הכשרות רבות במסגרת תוכנית ההכשרות של רשת פתאל, אבל את הלימודים דחתה שוב ושוב. עכשיו, כשקיבלה את הניהול של כל מלונות הרשת באילת, החליטה שהגיע הזמן ללמוד, ובחרה בלימודי משפטים בקריה האקדמית קריית־אונו. במקביל המשיכה לעבוד 24/7.

 

"זו הייתה תקופה מאוד לא קלה", היא מספרת. "גם היה לי תפקיד חדש, וגם התחלתי לימודים. אבל אמרתי שאני חייבת. עד אז כל פעם מצאתי תירוץ למה לא עכשיו - פעם בגלל תפקיד חדש, פעם כי נולד תינוק. ופשוט נגמרו לי התירוצים. אז תוך כדי ניהול המלונות, ניהול הבית, הכביסה והקניות - התחלתי ללמוד, והיום יש לי תואר. אם הלימודים היו אחר הצהריים הייתי טסה בבוקר לתל־אביב, עובדת שם, ואחר כך נוסעת ללימודים בקריית־אונו. ואם הלימודים היו בבוקר, הייתי טסה ערב קודם, ישנה בתל־אביב, בבוקר הולכת ללמוד, וטסה בצהריים חזרה לאילת. זו דוגמה לכוח רצון באמת, לא כקלישאה. באמת שאין דבר העומד בפני הרצון. כאשר אתה מציב לעצמך יעד שחשוב לך להשיג, אתה תשיג".

 

למה דווקא משפטים?

 

"כי זה משהו שיתרום לי ביומיום, כשאני עוברת על הרבה מסמכים".

 

לפני כמה חודשים, אחרי 39 שנים באילת, ועוד לפני שקיבלה את התפקיד החדש, החליטה מזרחי־מגן לעבור לגור במרכז. מזרחי־מגן: "שתי אחיותיי הגדולות עזבו את אילת לאחר השירות הצבאי ועברו למרכז ללימודים. אחת למדה פסיכולוגיה קלינית, השנייה עוסקת בהיי־טק. לפני עשר שנים גם ההורים שלי החליטו לעבור למרכז כדי להיות קרוב לאחיותיי. רציתי מאוד להיות קרובה אליהם ואל האחיות. התכנון היה לנהל משם את המלונות באילת. עכשיו אנהל משם את הרשת כולה".

 

תהיה זו הפעם הראשונה בחייה שהיא "תהגר" מעיר הולדתה. בתפקידיה הקודמים, כשהגיעה לפגישות בתל־אביב, היא נהגה לשוב עוד באותו היום לאילת כדי להיות עם המשפחה. רק לעיתים רחוקות, אם הפגישות היו מתארכות, נשארה ללון בעיר.

 

איך הגיבה המשפחה כשקיבלת את התפקיד?

 

"כשסיפרתי לשמוליק הוא שמח מאוד ופירגן. הוא יודע כמה אני אוהבת את העבודה וכמה היה חשוב לי להתפתח ולהתקדם. גם הילדים שמחו מאוד, למרות שלהם המעבר הוא לא כל כך פשוט. יש להם חיים שלמים באילת. כל החברים שלהם באילת. לעבור מאילת לגוש דן זה לא כמו לעבור מרעננה לתל־אביב. אלה שני עולמות שונים. באילת אין רכבת, אין פקקים, אין עשן. למעט בחגים, 'פקק תנועה' באילת זה כשלוקח 15 דקות להגיע לעבודה. הכל נגיש וקרוב. זה גם כיף לילדים לגדול בעיר תיירות כמו אילת. מזג האוויר רוב הזמן נעים וקיצי, הים מקסים, יש אווירת חופש כל הזמן".

 

איך מסתדרים עם תפקיד כל כך מאתגר ושישה ילדים?

 

"שמוליק הוא העוגן הכי חשוב שלי, וכמובן כל ששת הילדים. אני עובדת כמעט סביב השעון, גם כשאני בבית. אני קמה מוקדם בבוקר, מפזרת את הילדים, ובשמונה כבר מתייצבת לעבודה. אני מתחילה בסיור באחד מבתי המלון, ואז נכנסת למשרד, עוברת על דברים חשובים ועושה כמה שיותר לפני שהעולם מתעורר ומתחיל להיות עמוס. בדרך כלל אני מסיימת את העבודה מאוחר מאוד. לפעמים בשבע, לפעמים בתשע, ולפעמים יותר מאוחר. לפעמים אני מחליטה לצאת מוקדם יותר כדי להימנע משחיקה.

 

"העבודה לעולם לא נגמרת, שמוליק אוסף אותם מבית הספר ומהגן, וגם אני משתדלת להיות איתם כמה שיותר. הילדים גדלים כילדים עצמאיים. אופי החיים הזה בונה ומעצב אותם להיות בוגרים ואחראיים".

 

במוסף "ממון" בפסח האחרון התראיינה מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, לאחר שביקשה מעובדי המשרד לא לקיים ישיבות אחרי השעה 15:30 פעמיים בשבוע. מה את עושה למען האיזון עבודה־משפחה אצל עובדייך?

 

"רק נכנסתי לתפקיד, אבל אני בהחלט מתכננת לשקף בהתנהגות שלי את השילוב בין בית וקריירה, כי זה נושא מאוד חשוב, לנשים וגברים כאחד. לא יודעת אם אצא בהכרזה, אבל הנושא מאוד חשוב לי. אנחנו נוסעים בדרך כלל פעם בשנה לחו"ל, בדרך כלל בחורף כשיש פחות לחץ בעבודה. כולם נמצאים יחד, רחוק מהעבודה, מהטלפונים הבלתי פוסקים, ומשתדלים ליהנות כמה שיותר. נכון, גם בחופשה הטלפון שלי לא סגור, אבל העובדים יודעים שלא מתקשרים אליי בשביל כל שטות אלא רק אם יש משבר שמצריך את התערבותי".

 

אילת זו חופשה אחרת

 

מה את אומרת למי שטוען שמחירי המלונות בישראל גבוהים מאוד?

 

"זה לא נכון להשוות נופש באילת לנופש בחו"ל. זו חופשה אחרת. היתרונות בחופשה אצלנו היא שיש תחושת ביטחון, מבינים את השפה, יש הרגשת בית. אבל כל אחד בוחר לעצמו את היעד שהוא רוצה. צריך לזכור שבישראל יש רגולציה שאין בשום מקום אחר בעולם. אבטחה במלונות עולה כסף, כשרות עולה כסף, עלויות התפעול של המלונות גבוהות יותר מאשר בחו"ל, ויש עוד דברים. אנחנו מנסים כל הזמן להתייעל ומשתדלים לעשות מבצעים ולהוזיל מחירים ולתת ערך מוסף שהאורחים לא יקבלו בחו"ל".

 

במשך שנים רשת פתאל נחשבה לפחות טובה מהרשתות הגדולות האחרות בתחום השירות.

 

"רשת פתאל היא רשת צעירה יחסית לרשתות הוותיקות, אבל אני יכולה לומר בגאווה שהיא לא רק הרשת הגדולה והמובילה בישראל, אלא גם רשת איכותית שמדביקה את הפערים ומטפלת באיכויות ברמה היומית, והתוצאות מדברות בעד עצמן".

 

לנופשים הישראלים יצא שם רע, גם במלונות בארץ וגם בחו"ל. מה דעתך?

 

"אני לא מסכימה עם התזה שהתייר הישראלי שונה מאחרים ושהוא קהל קשה. הרוב, ואני אומרת את זה לשמחתי, הוא קהל נפלא שמגיע לחופשה ורוצה ליהנות. הנופשים הישראלים יודעים להעריך שירות ומקצועיות. הם רוצים לקבל תמורה בעד הכסף שהם משלמים. וככה זה גם אצל תיירים ממדינות אחרות. זה קהל שממש כיף לארח. אני יודעת שיש להם הרבה דרישות, כי הם משלמים ממיטב כספם, והמחויבות שלנו היא להעניק להם את החופשה הטובה ביותר. נכון שיש מקרים חריגים, אבל אלה מקרים בודדים בלבד".

 

איזו עצה את יכולה לתת לבחורה צעירה שרוצה להתקדם בענף המלונאות?

 

"לא להיבהל ממה שאומרים. כל קריירה מצריכה הרבה שעות עבודה והשקעה. כשבוחרים בקריירה תובענית יש חשיבות להתמסרות, וצריך לקחת את זה בחשבון. יש קשיים, ולא תמיד אפשר להיות בבית ולקבל את הילדים, אבל לא פחות חשוב לדעתי להוות לילדים מודל, ולהראות להם שאפשר לעשות הכל בחיים אם יודעים לנהל את הזמן".

 

מה התוכניות שלך לרשת?

 

"לפחות בהתחלה אני לא מתכננת לעשות מהפכות. אני מתכוונת, כמו בכל תפקיד, לקחת את הזמן ללמוד את כל המלונות של הרשת, לדעת איפה צריך לחזק ואיפה צריך להתפתח. חשוב לי מאוד לחזק את המותגים של הרשת, ובעיקר את המותגים החדשים (יו ו־NYX – ד"ש). חשוב לי שנוכל לשמור על סטנדרטים גבוהים באיכות. אני אשמח, כמובן, להרחיב את הרשת למקומות נוספים בארץ, אבל כל הדברים האלה לא יקרו מחר בבוקר". •

 
פורסם לראשונה 29.05.17, 16:56