ישראלים נוהרים למרפאות המטיילים לקבל את החיסון לחצבת. אין מחסור בחיסוני חצבת בישראל, כך מודיע היום משרד הבריאות בתגובה לגל השמועות שפשט ברשת בעקבות מחסור נקודתי בבית החולים איכילוב ובכמה מקומות נוספים. בשאר מרפאות המטיילים בארץ ובכל לשכות הבריאות יש מלאי מספיק של חיסונים, וגם הוזמנו אלפי חיסונים נוספים.
כאמור, גל השמועות על מחסור בחיסונים החל בעקבות מחסור נקודתי במרפאת המטיילים של בית החולים איכילוב, שבה אזל זמנית המלאי בעקבות הביקוש הרב. באיכילוב נערכים לחדש את המלאי והוזמנו תרכיבים שאמורים להגיע בקרוב. בינתיים יכולים המטיילים לקבל את החיסונים במרפאות המטיילים האחרות ברחבי הארץ ובלשכות הבריאות המחוזיות.
ממשרד הבריאות נמסר כי מדי שנה מתחסנים כ-60 אלף איש נגד חצבת במרפאות המטיילים השונות. במשרד מסרו כי המלאי הקיים מספיק, וכי במחסנים יש כ-15 אלף חיסונים נוספים למקרה הצורך.
חיסון לחצבת: שאלות ותשובות
הגורם למחלת החצבת הוא הנגיף מורביליווירוס. בני האדם הם המאכסנים היחידים של נגיף זה.
עוד כתבות:
מדריך למטיילים בעולם: החיסונים, התרופות ודרכי המניעה ממחלות
התפרצות החצבת באירופה: מרבית המקרים - בשבע מדינות
החוק שמסעיר את איטליה: קנס וסנקציות להורים שלא מחסנים
הנגיף מתפשט דרך מגע עם רסיסי רוק או נוזלי האף, הפה או הגרון שהגיעו מאדם נגוע. התעטשות, שיעול, נשיקה ונזלת עלולים להדביק את הסובבים שאינם מחוסנים. רסיסים של הנגיף חודרים דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עם העיניים אל תוך הגוף.
החיסון נגד חצבת ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.
ילידי 1966-1957 נחשבים למי שאינם מחוסנים למרות שחלקם הגדול היה מחוסן באופן טבעי. משרד הבריאות ממליץ להתחסן רק אם הייתה חשיפה לחצבת. באותן השנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל.
ילידי 1977-1967 נחשבים מחוסנים ב-95%. משרד הבריאות ממליץ להתחסן במנה אחת - רק אם הייתה חשיפה לחצבת. באותן השנים ניתנה מנת חיסון אחת בישראל.
לילידי 1978 ואילך ניתנו שתי מנות חיסון לחצבת, ולכן התושבים נחשבים מחוסנים. משרד הבריאות קובע כי כאשר יש חשיפה לחצבת, יש לבדוק אם האדם מחוסן לפי שגרת החיסונים ולהשלימם בהתאם לצורך.
אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים יחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החיך, העפעפיים והנרתיק.
הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.
רופא המשפחה ישלח אותך לבדיקת דם הנקראת Measles Ab המודדת נוגדנים בגוף כנגד וירוס החצבת. במידה שרמת הנוגדנים מספיק גבוהה, אין צורך בחיסון נוסף כעת.
ההגנה מחיסון חצבת לאחר קבלת שתי המנות הנדרשות, נמשכת במעל 96% מהמחוסנים - למשך עשרות שנים.
המחלה הופכת את הגוף לרגיש יותר לזיהומים רבים אחרים, ובהם דלקת של האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), דלקת של עצם המסטואיד, המצויה מאחורי האוזן וסמוכה לקרומי המוח (מסטואידיטיס), דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת שריר הלב, שלשולים והקאות עד התייבשות וזיהומים נוספים.
הסכנה הקטלנית מכולם היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל-מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות. הדלקת הזו פורצת בין שבע עד 13 שנים מרגע ההדבקה, לאחר שהנגיף הופך בדרך לא ברורה לאלים במיוחד, גורם להרס תאי המוח ולמוות אצל כל החולים.
כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.
החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף שישה עד 12 יום מרגע החיסון, לעתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.