אל תגידו שלא היתה פה מראש אזהרת אובססיה. משמשים ואני זה הכל או לא כלום, וכרגע זה בהחלט הכל. החיפוש אחר משמשי המיסטקאווי - אלה הקטנים, הבהירים, סמוקי הלחיים שנקראים גם בלדי - הסתיים בניצחון. כלומר, בעשרה קילוגרמים בשלים ומבושמים שחזרו איתי מיפו הביתה. ביקור בנצרת כעבור כמה ימים, הציב אותי בפני ארגזים מהם בשוק ובכל פינת רחוב, וכידוע אני לאלה לא יכולה לסרב, אז אספתי גם שם כמה קילוגרמים.
עד שחיקת ציפרניים ביליתי בחצייה וגילעון של הבשלים ביותר, ורקיחתם לריבה האהובה עלי בעולם בכמות סמי-מסחרית שתאפשר לחלק ממנה גם לכל יקירי. לא מעט מהם נאכלו תוך כדי, והשאר מצאו את עצמם כמעט בכל סיר וצלחת.
ממש לפני שנגמרו, ברגע של השראה, ראיתי בדמיוני כדורי משמש קטנים חובקים בקרבם קציצות בשר מתובלות, ויחד איתן נצרבים קלות בחום התנור. כמה טוב שברגעי פנטזיה, שהם פוטנציאל להולדתן של מטלות מטבח סזיפיות, נמצא לידי מעצב העל, שמטלות כאלה בדיוק הן לחם חוקו ומקור שלוותו הנדירה.
יחד קצצנו ותיבלנו, חצינו וגילענו, מילאנו וצופפנו. כמו מקרונים קטנים, כמעט אנושיים, הם הסתדרו בתבנית, כרסם מתפקעת מבשר טלה מתובל, ראשם מנצנץ משמן זית ומעוטר בפרחי זעתר ושומרי בר שנקטפו בגינה. דקות מעטות בחום עז, והם יצאו מהתנור סמוקים עוד יותר, קצת שזופים, חמצמצים ומחוזקי טעמים.
בחיי שלא תיכננתי להכין אותם, הם היו בגדר ניסוי ואפילו לא תועדו כיאה להם, אבל הם שווים כל רגע שמושקע בהכנתם ויהיו יופי של מסיבת סיום לעונתם הקצרה.
המרכיבים:
כ-50 משמשים קטנים, בשלים אך מוצקים
למילוי -
350 גר' בשר טלה שמן, טחון גס
חופן עלי נענע טריים
1 בצל בינוני
1 כף ריבת משמשים ביתית (מתכון תמצאו כאן)
קורט בהרט
פלפל שחור טחון טרי
מלח ים - לפי הטעם
שמן זית לזילוף
פרחים של זעתר טרי (אם יש)
פרחי שומר בר (אם יש)
אופן ההכנה: