במשחק השחמט המסובך שהוא המציאות הנוכחית בבריטניה בעקבות תוצאות הבחירות המבלבלות בממלכה בשבוע שעבר, שהסירו בין היתר את הרוב המוחלט של המפלגה השמרנית בפרלמנט, ארבע נשים הן שיקבעו את המהלך הבא.
שתיים מהן – ראש הממשלה תרזה מיי והשרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג'ן – נותרו בעמדת נחיתות משמעותית עם הפסדים אלקטוראליים כבדים. השתיים האחרות – ארלין פוסטר, מנהיגת המפלגה היוניוניסטית-דמוקרטית, ורות דוידסון, מנהיגת המפלגה השמרנית הסקוטית – דווקא במגמת נסיקה.
האישה הראשונה המכהנת כראש הממשלה של בריטניה מאז מרגרט תאצ'ר, שהייתה בתפקיד בין השנים 1990-1979, דווקא הרחיקה את עצמה ממורשתה של "אשת הברזל". סביר להניח שכהונתה של ראש הממשלה הנוכחית תהיה קצרה בהרבה מזו של תאצ'ר, לאחר שהחלטתה של מיי להקדים את הבחירות בשלוש שנים עלתה בסופו של דבר ביוקר למפלגתה.
מיי שמעודדת יציאה "נחרצת" מהאיחוד האירופי, עמדה בראש קמפיין שהתמקד בהנהגתה ה"חזקה ויציבה" לקראת המשא ומתן סביב הברקזיט. אך היא לא הצליחה לעורר השראה בקרב המצביעים וספגה ביקורת על הופעה נוקשה וקרה, וכן על חוסר ב"מגע אישי" חרף הפופולריות הגבוהה יחסית שלה בתחילת הקמפיין.בת הכומר בת ה-60 הקימה איגוד לעידוד נשים בפוליטיקה והתפארה בהיותה השראה לנשים אחרות, אך ממעיטה לשתף את מניעיה האישיים או לספר על חוויותיה כאישה בפוליטיקה הבריטית.
סטרג'ון היא האישה הראשונה שעמדה בראש המפלגה הלאומית הסקוטית, וכעת רואה את תוכניותיה למשאל עם שני על עצמאות הולכות ומתרחקות לאחר שמפלגתה איבדה 21 מתוך 56 המושבים שלה בפרלמנט. היא עורכת דין שגדלה במשפחה ממעמד הפועלים, ורואה את עצמה בתור קולם של 62% מהסקוטים שהצביעו בשנה שעברה בעד הישארות באיחוד האירופי.
הפוליטיקאית בת ה-46 פנתה לרגשות הפרו-אירופיים של סקוטלנד וקראה לקיים משאל עם נוסף חרף העובדה שהבוחרים דחו את היוזמה כבר ב-2014.היא מבקרת רבות את הסקסיזם היומיומי בחיים הפוליטיים, ולאחרונה אמרה כי לנשים קשה יותר בהופעות בתקשורת. "בכל פעם שפוליטיקאית ניצבת מול מצלמה, יש בערך 100 דברים שונים שמעסיקים אותה, בין אם במודע ובין אם לאו, שבכלל לא יחלפו בראשו של גבר", אמרה. היא הוסיפה כי "ישנם עיתונאים שרק מתעניינים בנעליים שלנו".
בתור מנהיגת המפלגה השמרנית הסקוטית, דוידסון דווקא הרוויחה 12 מושבים בפרלמנט בבחירות האחרונות. חלק מזה היה בזכות התנגדותה לקריאות לקיים משאל עם נוסף בקרב הסקוטים.
דוידסון, בת 38, בעלת דמות כריזמטית וחייכנית במיוחד, הביאה רוח חדשה ורעננה לפוליטיקה הסקוטית ומציעה אלטרנטיבה לנרטיב הלאומני של המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP). היא מאורסת לבת זוגה ג'ן וילסון ותומכת במאבק זכויות הקהילה הלהט"בית, ובפרט נישואים חד-מיניים.בניגוד לעמדתה הנוקשה של מיי למשל בעניין הברקזיט, דוידסון דווקא מפגינה עמדה רכה יותר סביב הגירושים בין בריטניה לאיחוד האירופי. "בילדותי, שני האנשים החשובים ביותר במדינה היו המלכה ומרגרט תאצ'ר, אז תמיד חשבתי שנשים יכולות לעשות הכול", אמרה בעבר לסוכנות הידיעות הצרפתית.
פוסטר היא האישה הראשונה שהובילה את ההנהגה בצפון אירלנד בינואר 2016, והמפלגה היוניוניסטית-דמוקרטית שהיא עומדת בראשה הרוויחה עשרה מושבים בבחירות שנערכו בשבוע שעבר. אף שמפלגתה נחשבת קטנה יחסית, היא ללא ספק משחקת תפקיד מרכזי בניסיונותיה של מיי להקים קואליציה ולחזור להוות רוב בפרלמנט.
למפלגות של מיי ופוסטר יש קרקע משותפת בכמה נושאים שונים ופוסטר היא ממעודדי הברקזיט, אך בכל זאת נזהרת מהצבת גבול נוקשה יותר בין צפון אירלנד לבין הרפובליקה.הפוליטיקה של פוסטר מושפעת בין היתר מחוויותיה במסגרת הסכסוך המדמם בצפון אירלנד. אביה נורה בראשו על ידי הצבא האירי הרפובליקני כשהייתה בת 8 בלבד – אך שרד את התקיפה. כשהייתה בת 16 פוצץ אוטובוס בית הספר שבו נסעה.
בהתייחסה לתפקידה כאישה בפוליטיקה, פוסטר טענה כי ביטחון עצמי הוא תכונה חיונית. "זה קצת כמו לשבור מחסומים שמרניים ישנים – את צריכה להאמין בעצמך ולהאמין שאת יכולה להתקדם", אמרה בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית.