היום (ד') מציין העולם את יום תורמי הדם הבינלאומי: בישראל נתרמות מדי יום כאלף מנות דם, אבל שוב ושוב מגיעים מאגרי שירותי הדם של מד"א למחסור חמור. עולם הרפואה עדיין לא הצליח ליצור דם מלאכותי, וללא תרומות דם - חייהם של אלפי חולים ופצועים נמצאים בסכנה.
מה אתם יודעים על תרומות דם?
דו"ח חדש: מי תורם הכי הרבה דם בישראל?
היסטוריה: ה-FDA עומד להתיר להומואים לתרום דם
משה חגג יום הולדת 70: תרם דם בפעם ה-300
לפניכם - כמה עובדות שלא ידעתם על הדם ותרומות הדם, אחריהם אולי תשתכנעו לעשות מנהג קבוע, לתרום דם ולסייע להצלת חיים:
בגוף אדם בוגר ממוצע ישנם כשישה ליטרים של דם.
מיליליטר אחד של דם מכיל כחמישה מיליון למילימטר מעוקב כדוריות דם אדומות. אורך חיי כדורית דם אדומה הוא 120 יום. בכל שנייה נהרסות 15 מיליון כדוריות דם אדומות בגופנו.
לפני שייהרסו, יעברו הכדוריות מסע של 12 מיליון קילומטרים ברחבי הגוף. כדורית הדם האדומה נעה במהירות ומבצעת הקפה אחת ברחבי גוף האדם בתוך 20 שניות.
במהלך ההריון נפח הדם בגופה של האשה עולה ב-50%, בד בבד עם עלייה בקצב פעילות בלב, במטרה לתמוך בעובר. עלייה זו הכרחית כדי לספק דם לרחם ולשליה. עד תום ההריון, הרחם יקבל כחמישית מאספקת הדם של האישה טרום ההריון.
מחלת ה"רזוס" היא מחלה חיסונית, הפוגעת בתינוקות בעלי סוג דם חיובי הנולדים לאמהות בעלות סוג דם שלילי. המחלה אינה מתפרצת בהריון משום שתאים של העובר ושל האם אינם יוצרים מגע, שכן מעבר החומרים נעשה דרך השליה.
במהלך הלידה מתרחש מגע בין התאים של האם והתאים של התינוק. כדוריות דם אדומות של התינוק מגיעות אל האם, ועליהן נמצאות מולקולות RH. מכיוון שעל כדוריות הדם האדומות של האם לא נמצאות מולקולות כאלה, המולקולות זרות למערכת החיסון של האם והן מפעילות את המערכת החיסונית.
על מנת לטפל בבעיה חמורה זו, מהחודש השביעי להיריון, וכן במהלך הלידה, ניתנים לאישה נוגדנים המונעים ממנה את יצירת הזיכרון החיסוני. הטיפול מונע כתשעים אחוז ממקרי הממחלה.
רבים בטוחים שצבע הדם ניתן לו בשל הברזל. אבל למתכת הזו אין כל קשר לצבע האדום. בתוך כל כדורית דם ישנה טבעת המוגלובין הקרויה פורפירין, וכשהיא קשורה לחמצן, המבנה שלה משתנה כך שהוא נראה בצבע אדום.
ההבדל בין סוגי הדם נובע ממולקולות הקרויות אנטיגנים, המשובצות בקרומיות העוטפות את תאי הדם האדומים. מולקולות אלו מעוררות לפעולה את המערכת החיסונית. ישנם תתי סוגי דם רבים, אולם המוכרים הם A, B, AB, O ולכל סוג דם כזה קיים תת סוג נוסף הקרוי Rh.
בעלי Rh ייקראו "פלוס" וחסרי המולקולה Rh יקראו "מינוס". כך, למשל, סוג דם "A פלוס" הוא כזה בעל מולקולת A ומולקולת Rh על גבי כדורית הדם האדומה.
כ-40% מאוכלוסיית העולם הם בעלי סוג דם O פלוס. 34% נושאים את הסוג A פלוס, 17% נושאים את סוג הדם B, רק 7% את A מינוס, 6% הם בעלי O מינוס ורק חצי אחוז את סוג הדם הנדיר ביותר – AB מינוס. עם זאת, קיימים עוד תת סוגים רבים של סוגי דם, שלא נבדקים בבדיקות השגרה של בנקי הדם.
מתברר שהתשובה אינה ידועה לרוב הישראלים: מסקר שערך מד"א לפני שנים אחדות עלה כי 48% מהציבור לא יכלו לנקוב בסוג הדם שלהם, 19% השיבו שהם חושבים שהם יודעים ו-33% השיבו כי אינם יודעים כלל – מרביתם גברים ו/או בעלי השכלה תיכונית ומטה.
מחקרים קודמים הראו כי בעלי סוג דם שאינו O, נמצאים בסיכון מוגבר לסרטנים ולמחלות לב, אולם לא היה ברור האם סוג דם משפיע גם על תוחלת החיים.
חוקרים במכון הבריאות האמריקני, שעקבו אחר 50 אלף מבוגרים תושבי צפון איראן במשך שבע שנים מצאו כי אלה שהיו בעלי סוגי דם A, B או AB, היו בסיכון גבוה ב-9 אחוזים לתמותה מוקדמת, ובסיכון גבוה ב-15 אחוזים למות ממחלת לב. זאת בהשוואה לבעלי סוג דם O.
החוקרים בדקו גם האם סוג הדם קשור לסיכון לסרטן הקיבה, השכיח מאוד בצפון מזרח איראן. הממצאים הצביעו על כך שאלה עם סוג דם שאינו O היו בסיכון גבוה ב-55 אחוז ללקות בסרטן הקיבה, בהשוואה לאנשים עם סוגי דם O.
בעבר הראו שני מחקרים שכיחות נמוכה יותר של התקפי לב ושבץ מוחי אצל אלה שתורמים דם באופן קבוע. ככל הנראה הסיבה לכך היא שתרומות הדם מפחיתות את רמת הברזל בגוף. רמות גבוהות של ברזל הראו בעבר סיכון מוגבר להתקפי לב.
עודף ברזל מסוכן ביותר ןעלול לגרום להתקף לב. רמות גבוהות של ברזל בדם - זה דבר מסוכן ביותר..
ברזל הוא יסוד רעיל שיוצר רדיקלים חופשיים, ועל פי ההערכות זו הסיבה לשכיחות הנמוכה יותר של תחלואה אצל תורמי הדם. עם זאת, היו מי שביקרו מחקרים אלה וטענו כי תורמי דם קבועים הם מראש בריאים יותר.