ברקע הפרשה עמד אבי המשפחה, בן 84 הנמצא במצב סיעודי. האם והאחים טענו שאחותם מפריעה להם לטפל בו ולא מאפשרת להם להביא מטפל. האחות, לעומת זאת, טענה שהיא היחידה שמסוגלת לשמור עליו ולהגן עליו מפניהם.
בני המשפחה צירפו תיעוד פסיכיאטרי שלפיו האחות מתמודדת עם סכיזופרניה פרנואידית שהתפרצה בשנות ה-20 שלה. על פי התיעוד היא סובלת מאז ממצב פסיכוטי, מזניחה את עצמה, סובלת ממחשבות שווא, שומעת קולות, וסובלת מתחושת רדיפה והפרעה חמורה בלוגיקה.
לאחות האזין השופט ארז שני לאחר שביקש מבני משפחתה לצאת. היא ובאת כוחה טענו שבכלל אין צורך במינוי אפוטרופוס חדש, לא לרכוש ולא לגוף. לדבריה, היא סובלת מטראומה בגין אלימות שנקטו נגדה בילדותה.
כיום היא עובדת פעמיים בשבוע בניקיון לאחר שנתיים שבהן לא עבדה, ומסרבת לקבל קצבאות מהמדינה. היא הסבירה שהיא שומעת קול של גבר שהוא למעשה קולו של אלוהים, המנחה אותה מעת לעת.
שני הצדדים לא היו מעוניינים בהמשך האפוטרופסות הנוכחית, והשופט שני הורה להפסיק אותה מיידית. בכל הקשור להיבט הכלכלי הוא ציין: "החברה דואגת לפרטים שבה לבל ירעבו... אפוטרופוס לרכוש מתמנה גם כאשר אדם הוא עני ורש, לבל יחסר בגד לעורו, מזון לפיו או תרופות, חלילה, במידת הצורך כמו גם קורת גג".
בהמשך ההחלטה השופט ציין כי יש חובה למנות לה אפוטרופוס, מאחר שאין לה גורם אחר לסמוך עליו. "חצי שנה או שנה גרה א' באמבטיה ולפיכך אמירה ולפיה 'יסדרו שירותי הרווחה מדור' או 'תגדל העבודה' שמבצעת א' – אין לה שום ביסוס ועובדות מציאותיות", כתב. "במילים אחרות, ביטול האפוטרופסות עשוי להחמיר מאוד את מצבה של א', לפחות מהבחינה המשפטית".
בסיכומו של דבר קבע השופט שני: "נדרש מינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש גם יחד, לפחות עד שיימסר תסקיר סעד, שיאמר במפורש כי ביטול האפוטרופוס לא יותיר את א' בתנאים שהם 'למטה מן הראוי לה'".
לפיכך הוא הורה למנות את חברת "שי אפוטרופסות" כאפוטרופוס זמנית לגופה ולרכושה של האחות, וקבע דיון לעוד כשלושה חודשים, לאחר שיגיע תסקיר שירותי הרווחה.