שופט נגד חייב: "ניצול לרעה של הרפורמה בפשיטת הרגל"

מאז 2009 החייב לא עמד בתשלומים, לא הגיש דו"חות ולא הגיע לדיונים – והליך פשיטת הרגל בוטל. כשביקש להחיות אותו, ביהמ"ש דחה את פנייתו

עו"ד רן שדה פורסם: 22.06.17, 18:15

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה אסיר שביקש להחיות הסדר פשיטת הרגל שניהל מאז סוף העשור הקודם, אך בוטל עקב התנהלות קלוקלת וחסרת תום לב שלו. השופט נפתלי שילה ציין שמדובר בניסיון ציני לנצל הרפורמה בהליך פשיטת הרגל, ו"עם כל הכבוד לזכויות החייבים, יש לזכור גם את הנושים".

 

ב-2009 קיבל בית המשפט את בקשת החייב לצו כינוס נכסיו. בינואר השנה בוטל הליך פשיטת הרגל בשל ניצולו לרעה, לאחר שהחייב לא עמד בתשלומים החודשיים, לא הגיש דו"חות, לא התייצב לדיון, לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו להסיר את מחדליו ונהג בחוסר תום לב בהליך. כחודשיים וחצי לאחר מכן הגיש החייב "בקשה להורות על החייאת התיק", בטענה שאמו מוכנה להעביר לקופה פשיטת הרגל 50 אלף שקל.

בימים אלה מרצה החייב עונש מאסר של 27 חודשים. בשנה שעברה הודיע בא כוחו שבתקופת מאסרו החייב לא יכול לשלם את התשלום החודשי ולהגיש דוחות, כך שבתקופה זו ממילא לא תצמח לנושים כל תועלת, היות שקופת הנשייה לא תגדל.

 

המנהלת המיוחדת של תיק פשיטת הרגל הודיעה שאינה מתנגדת, אבל סברה שיש להעביר את הבקשה לתגובת הנושים. לעומת זאת, הכונס הרשמי התנגד לבקשה בנימוק שככל שהחייב רצה להשיג על ההחלטה בדבר ביטול ההליך - היה עליו להגיש ערעור ולא לבקש מאותו בית משפט לשנות את החלטתו.

 

הוא הוסיף שהתיק מתנהל מ-2009, ולחייב היו הזדמנויות רבות להציע הצעות הסדר אך הוא לא עשה זאת.

 

השופט נפתלי שילה הסביר כי למעשה מדובר במה שמוגדר "בקשה לעיון חוזר" – פקודת פשיטת הרגל מקנה לבית המשפט סמכות לחזור ולעיין (ולשנות) החלטות שנתן בהליך פשיטת הרגל. לגופו של עניין הוא החליט לדחות את בקשת החייב לנוכח התנהלותו בהליך וכן משום שלא הצביע על שינוי נסיבות מהותי. "מדובר בחייב שנהג בחוסר תום לב בולט ומובהק לאורך כל ההליך", צוין בהחלטה.

 

בנוסף הדגיש השופט שהחייב לא השכיל לנצל הזדמנויות רבות שניתנו לו, מה גם שנכונות להוסיף 50 אלף שקל לקופת פשיטת הרגל, כאשר החובות עומדים על יותר ממיליון שקל, אינה מהווה "שינוי נסיבות", ולא תביא תועלת לנושים.

 

השופט שילה סיפק אמירות כלליות שראוי להתעכב עליהן. כך למשל, "בכל הכבוד לגישת 'בית הלל' בהליכי פשיטת רגל והרפורמה שנועדה להקל עם החייבים, יש לדאוג כי גישה זו שקנתה לה שביתה ואשר מיושמת בשנים האחרונות בהיקף נרחב מאוד (אולי נרחב מידי), תיושם רק במקרים המתאימים ולא תנוצל לרעה. עם כל הכבוד לזכויות החייבים, יש לזכור גם את הנושים, אשר ההליך פוגע קשות בזכות הקניין שלהם".

 

לכן, לפי השופט, יש לנקוט גישה מקלה רק כלפי חייבים שפועלים בתום לב, ולא ללכת לקראת חייבים שלא עומדים בחובות ההליך. בהקשר זה הוא כתב: "על כל חייב לדעת כי הליך פשיטת רגל הוא 'חסד המחוקק' ולא 'עיר מקלט', ולא ניתן לתעתע בנושים וליהנות מזכויות ההליך כשהחייב לא מתנהל בתם לב".