כלכלת דרום אפריקה צונחת - האם זה הזמן להיכנס

המדינה הנחשבת למערבית ביותר באפריקה חווה סדרה מתמשכת של אתגרים כלכליים - המטבע המקומי נחתך בחצי מול הדולר, דירוגה הופחת לדרגת "אגח זבל" ורפורמת קרקעות מאיימת לקרבה למצב של זימבבואה הכושלת. האם זה הזמן להיכנס לאחד השווקים הגדולים באפריקה?

האדמה רועדת בדרום אפריקה. בעיני ישראלים רבים, דרום אפריקה נחשבת למדינה מערבית - מתועשת, מפותחת, בעלת תרבות עסקית פחות או יותר מוכרת, ואליטה כלכלית ועסקית לבנה שמדברת אנגלית ושאיתה ניתן לעשות עסקים. רבים אף מתייחסים לדרום אפריקה כמדינה שאינה פועלת לפי כללים אפריקניים, אלא אירופאיים. ואולם בחודשים האחרונים תדמית זו נסדקת, וישראלים הפועלים ביבשת צריכים לשקול מחדש את מהלכיהם, ליצור לעצמם הגנות מתאימות, ולצד זאת - לבחון הזדמנויות עסקיות חדשות.

 

דרום אפריקה חווה כיום סדרה מתמשכת של אתגרים כלכליים. נשיא דרום אפריקה הלא-פופולרי ג'ייקוב זומה נחשד בשחיתות; איגודי העובדים מקשים על העסקים במדינה בסדרת שביתות; הסטודנטים מתאספים להפגנות אלימות, והאבטלה גואה. בשש השנים האחרונות איבד הרנד מחצית מערכו בהשוואה לדולר.

 

בעקבות דשדוש הכלכלה פיטר הנשיא את שר האוצר בחודש מרס האחרון, ובתגובה לכך הפחיתו בחודש אפריל חברות הדירוג את דירוגה של דרום אפריקה לדרגת "אג"ח זבל" - דרגה המעידה על סיכון ממשי שממשלת דרום אפריקה לא תעמוד בחובותיה. לפני מספר ימים פורסם כי כלכלת דרום אפריקה שקעה באופן רשמי במיתון.

הזעזוע הגדול נראה באופק

ועל אף זאת, הזעזוע הגדול עוד נראה באופק: על רקע חוסר היציבות השלטונית והכלכלית מתגברות הדרישות לקדם מהלך דרמטי בתחום אחזקת הקרקעות. תחת השם התמים "רפורמת קרקעות" מבקשים גורמים מסוימים בפרלמנט ובממשלה, לרבות הנשיא עצמו, לזרז את העברת הקרקעות הכפריות והחקלאיות במדינה מידי האליטה הלבנה לידי הממשלה - במטרה לחלק אותן לאזרחים השחורים ולסייע בתהליך צמצום הפערים הכלכליים במדינה. העברת הקרקעות עשויה להתבצע במכירה מרצון, בהפקעה תמורת פיצוי שייקבע באופן חד-צדדי על ידי הממשלה, ואף בהפקעה ללא פיצוי כלל.

 

רעיון הפקעת הקרקעות מלבנים אינו חדש באיזור. בסוף המאה הקודמת הקרקעות החקלאיות של זימבבואה סיפקו יבולים נאים, בעיקר בתחום התירס והטבק. נשיא זימבבואה, הלאומן המרקסיסטי רוברט מוגאבה, האוחז בשלטון מאז 1987, הוביל במדינתו בשנות התשעים של המאה הקודמת מהלך מתגלגל במטרה להפקיען מידי החקלאים הלבנים וליישב בהן משפחות שחורות. המהלך הגיע לשיאו בשנת 2000, שבה התיר הנשיא בצו נשיאותי להפקיע קרקעות מידי לבנים ללא פיצוי.

 

התוצאה הייתה הרת אסון: העברת הקרקעות מידי החקלאים הלבנים הוותיקים והמיומנים לידיים שחורות גרמו לעצירת הגידולים במדינה הפורייה-לשעבר. הלבנים עזבו, השחורים שירשו את אדמותיהם לא גידלו, וכיום אסמי התבואה בזימבבואה ריקים.

 

התפתחותו של מיתון מהווה סיכון משמעותי לפעילות עסקית, אך לצד זאת, עשויה להיות דווקא הזדמנות בנסיבות מסוימות. לפיכך, על ישראלים הפועלים בדרום אפריקה, ובאפריקה הדרומית בכלל, לקחת בחשבון את ההשפעות האפשריות של הידרדרות הכלכלה החזקה באפריקה ולנקוט צעדים שיאפשרו להם לצלוח משברים אפשריים, ואף לנצל הזדמנויות עסקיות ייחודיות הנובעות ממנו:

 

פיזור גיאוגרפי

בסמוך לדרום אפריקה פועלים מספר שווקים מעניינים נוספים, כגון בוצוואנה, נמיביה וזמביה. לכל אחד מהם מטבע משלו וכלכלה משלו, וכללי המשחק בהם נוחים בסך הכל. חדירה לשווקים אלה, במקביל להמשך הפעילות בדרום אפריקה, תסייע לצמצם את השפעת הזעזועים על הפעילות האפריקנית של חברות ישראליות עד יעבור זעם.

 

הגנות מטבע

אם הכלכלה הדרום אפריקנית תמשיך לשדר חוסר-יציבות, הדבר ישפיע לרעה על שער המטבע, וישראלים המוכרים בדרום אפריקה צפויים לראות ירידה בהכנסותיהם. לצד ההתרחבות למדינות שכנות מומלץ לבחון אפשרות לתמחר מחדש את המוצרים והשירותים שישראלים מוכרים בדרום אפריקה, או לתמחר אותם בדולרים.

 

מיצוב בשוק וציפייה לצמיחה

מיתון הוא זמן טוב לניצול הזדמנויות. ברור שעם תום המיתון והתגברות הצמיחה בדרום אפריקה חברות רבות ינסו שוב לחדור לשווקי המדינה; יצירת נוכחות שוק דווקא בזמן המיתון תאפשר, בסבלנות המתבקשת, לנצל את הצמיחה הצפויה באופן זריז ויעיל. בזמן שהמתחרים יחפשו דרכים לחדור לשוק, אחרים כבר יהיו ממוצבים היטב במדינה ויציבו אתגר אמיתי לתחרות חדשה.

 

רכישת נכסים

מחיריהם של נכסים יורדים בזמן מיתון. המעוניינים להשקיע בנדל"ן או בחברות בדרום אפריקה צריכים להתחיל לפקוח את עיניהם בחודשים הקרובים ולצוד הזדמנויות מעניינות של נכסים שיימכרו במחירים זולים יחסית, במטרה ליהנות מערכם לאורך זמן.

 

יוזמות למיקור חוץ

הירידה בערך המטבע משמעותה ירידה גם במשכורות ובעלויות התפעול של עסקים בדרום אפריקה בהשוואה למקומות אחרים בעולם. בדומה לאופן שבו חברות ישראליות מייצאות חלק מפעולות הפיתוח שלהן למדינות מזרח אירופה, כך ניתן יהיה להקים פעילויות חדשות בדרום אפריקה ולהשתמש בה כמוקד ייצוא שירותים לישראל ולמדינות מפותחות נוספות בעולם.

 

הכותב הוא סמנכ"ל הפיתוח העסקי ב-TradeLinks, המלווה חברות ישראליות בחדירה לשווקים באפריקה.