המאמן הקרואטי החדש-ישן מגיע לסביבה מוכרת. רקנאטי נמצא שם, מזרחי ופדרמן (שהבטיחו, ויש לקוות שיקיימו, שייסוגו מהספסל לכיוון היציע ויורידו את הלחץ מצוות האימון) גם כן. גודס ששימש כעוזרו ומכיר את מכבי היטב משני צדי הקווים, הוא נקודת יתרון. גם בורשטיין, שלדעתי צריך בכלל לשמש כמנכ"ל ולהחליף את וויצ'יץ', הוא עוד בן אובד ששב הביתה ומנסה להוכיח שיש לו מה לתרום, ולא מקבל תפקיד על תקן שחקן עבר מצטיין.
אין טעם להיאחז במנטרה לפיה מאמן זר לא מצליח במכבי ת"א. בראשית תקופתו של קרויף כמנג'ר בקבוצת הכדורגל, הסטטיסטיקה הזאת נשברה לרסיסים. גורמי המקצוע צריכים לתת למאמן גב ושקט, במקום להיות בפאניקה אחרי כל הפסד ליגה או יורוליג כאילו מדובר בחורבן בית שלישי. פיטורי מאמן צריכים להתרחש רק כשאין שום ברירה אחרת. בשנתיים הקודמות אצבע הפיטורים הייתה על ההדק וראו לאן הגיעה מכבי. כמו כן, המאמן צריך לקבל אוטונומיה רחבה ככל האפשר בבחירת שחקנים. רצוי שייתנו למאמן לשנות את הגישה ולהביא מספר שחקנים אירופיים מובילים לקבוצה. לא כתוב בעשרת הדברות שכל או רוב הזרים חייבים להיות אמריקאים.
אם נסכם, לספאחיה יש (אם אכן יגיע) הרבה עבודה. עליו לבנות סגל מאפס והכי חשוב, להחזיר את אמון הקהל במותג ששמו מכבי ת"א כדורסל. הלוואי שיצליח.