ה-4 ביולי הוא תמיד סיבה טובה למסיבה, בסגנון אמריקני, כמובן. ואין נציג אמריקני אותנטי יותר מאשר לחם התירס, ששורשיו במטבחי הדרום הפשוט והחם של המדינה הפדרלית הענקית. מוצאו העממי, המראה המרהיב והטעם המעודן רק מוסיפים לו אוהדים, ועוד יותר מכל אלה – קלות ההכנה.
פגשתי בו לראשונה במסעדה שמתמחה באוכל אפרו-אמריקני ברובע הארלם בניו יורק. זה היה הדבר הראשון שהוגש לשולחן – בריבועים גדולים, דשנים וחמימים – והמשיך לזרום לכל אורך הארוחה, בכל פעם שהסלסילה הראתה סימנים שהיא עומדת להתרוקן. לצידו הוגשה חמאה צהובה כמעט כמוהו, שנמסה למגעו החמים. לא יכולנו להפסיק לאכול מהלחם המתקתק הזה, כל היתר כאילו חסה בצילו.
במטבח שלי גיליתי שוב כמה חוכמה עממית טמונה בלחם הזה: חמש דקות הכנה ועוד חצי שעה של אפייה, שבמהלכה מתמלא הבית בריח משכר – ויש לכם כיכר לחם נהדרת, שמתחברת לכל ארוחה. באגף האפייה הלחם הזה הוא המקבילה של עוגות בחושות, האפשרות ההתחלתית המומלצת לכל מי שעושה את צעדיו הראשונים ליד התנור. באגף הלחם הוא אחד מהבודדים שאינם דורשים שמרים, לישה, התפחה, המתנה והשגחה של שעות.גדולתו הנוספת של הלחם הזה היא בגמישות שהוא מגלה גם כלפי הכלי שבו הוא נאפה: אפשר להכינו בתבנית אינגליש קייק מוארכת, בתבנית עוגה רבועה או עגולה או בתבנית מאפינס. מספר לא מבוטל של ניסויים הוליד את המתכון הפשוט לגמרי הזה, שמנפק כיכר לחם בתבנית מוארכת של 25 ס"מ, מעין עוגה בתבנית 20X20 או בקוטר 22 ס"מ, או 12 מאפינס בינוניים. את החמאה שבמתכון המקורי החלפתי בשמן – אבל אתם מוזמנים להחזיר אותה, אם אתם רוצים. גם כמות הסוכר מותנה במקצת. תוכלו להוסיף ולגרוע לפי טעמכם – אופיו הסובלני של הלחם הזה מקבל באהבה גם שינויים ותוספות.
זהוב ומזמין, מומלץ להגשה בעודו חמים אך נפלא גם יום אחרי האפייה.
המצרכים:
½ 1 כוסות קמח תירס
¾ כוס קמח רגיל
2 כפיות אבקת אפייה
2 כפות סוכר, 3/4 כפית מלח
2 ביצים
1/3 כוס שמן תירס (אפשר גם קנולה) או 50 גרם חמאה מומסת
1 כוס חלב או לבן בחוש (רוויון)
אופן ההכנה:
אפשר להוסיף גם: