הערכת נזקי הדליפה באזור ים המלח: כיל תצטרך לסגור חצי מייצור הדשנים
דליפת השפכים הרעילים ביום שישי במפעל רותם אמפרט צפויה לגרום לשורת נזקים לחברה • התוצאות העסקיות צפויות להיפגע בהתאם • מהמפעל נמסר: "מגבשים חלופות לחידוש הייצור"
כימיקלים לישראל צפויה להיפגע משמעותית ביכולת ייצור הדשנים שלה בארץ בעקבות קריסתו של מאגר עצום שהכיל שפכים חומצתיים רעילים. ההערכה היא שלפחות מחצית מיכולת ייצור הדשנים שלה מפוספטים, במפעל רותם אמפרט באזור ים המלח, מבוססת על מתקנים שלא יוכלו להמשיך לפעול. זאת בעקבות הוראה שקיבלה מהמשרד להגנת הסביבה לסגור את כל המאגרים אליהם מוזרמים באופן שוטף אותם שפכים – מה שעלול לגרום לפגיעה רצינית במכירות החברה וברווחיה.
החברה, שהיא חלק מהחברה לישראל שבשליטת משפחת עופר, כבר נאלצה לסגור באחרונה קווי יצור אחרים במפעליה בעקבות המחסור באמוניה. הנזק הכלכלי המצטבר מקריסת המאגר (עם נזק אקולוגי משמעותי בנוסף להשלכותיה על פעילות החברה) ונזקים שנגרמים כבר כעת מהמחסור באמוניה צפויים להשפיע מהותית על הכנסותיה ורווחיה של החברה בתקופה הנראית לעין.
ביום שישי, מסיבות שטרם הובררו, החלה דליפה באחת מדופנות מאגר שפכים גדול שמשמש את המפעל. המאגר יכול להכיל כ־100 אלף קוב שפכים לפחות, וכשעתיים לאחר שהדליפה התגלתה הלחץ העצום של המים הרבים גרם לקריסת דופן המאגר ולשטף אדיר של שפכים חומציים לעבר ים המלח.
ככה זה עובד
המאגר שקרס הוא אחד מ־3 מאגרים גדולים בשטח עשרות דונמים כל־אחד עם סוללות בגובה של כ־15־10 מטרים. החברה משתמשת בהם סימולטנית כשבכל שלב מאגר אחד משמש לצורכי תפעול שוטף, מאגר שני מתייבש לאחר שהמים והחומצה שהיו בו הוחזרו לתהליך היצור, ומאגר שלישי מנוקה ממשקעי הגבס החומצי – חומר שמכונה פוספוגבס ומכיל גם מתכות כבדות עם רדיואקטיביות גבוהה שנותרות על הקרקעית.
המאגר הוא חלק חיוני בתהליכי העבודה במפעל, שבו מייצאת כימיקלים לישראל דשנים מבוססי פוספט. גם כיום, כשהחברה פרוסה ומייצרת בכמה מקומות בעולם, היא עדיין אחד המפעלים החשובים בשרשרת הרווח של החברה.
לצורך ייצור הדשנים מהפוספטים החברה כורה אותם במכרות בנגב, ולאחר מכן הם מועברים למפעל רותם אמפרט. במפעל יש כיום שני זרמים מרכזיים לייצור הדשנים בשתי שיטות. בעוד המתקנים החדישים יותר לא זקוקים לכמויות גדולות של מים בתהליך הייצור, במתקנים הוותיקים יש צורך בשטיפה של הפוספטים בכמויות גדולות של מים ביחד עם כמויות גדולות של חומצות, כחלק מתהליך ייצור הדשנים. השפכים מהתהליך מוזרמים למאגרי ענק, שם הגבס שוקע, והמים והחומצה נלקחים לשימוש חוזר. ללא יכולת להזרים את המים והחומצות, תהליך הייצור אינו יכול להתקיים.
ייצור יועבר לחו"ל?
בעקבות קריסת המאגר הגדול הורה המשרד להגנת הסביבה לחברה להפסיק להשתמש ב־3 המאגרים, עד בדיקה הנדסית מקיפה כדי לבדוק שאין סכנת אירוע דומה בעוד מאגר. בנוסף, במאגר שאחת מדפנותיו קרסה לא ניתן להשתמש עד שלא יתוקן ויעבור את הבדיקות ההנדסיות הנדרשות כדי לוודא שאירוע דומה לא יישנה.
משמעות החלטת המשרד היא שכיל תצטרך להשבית חלק ניכר מפעילות ייצור הדשנים שלה בארץ – לפי ההערכות לפחות מחצית מיכולת הייצור שלה כאן. פעילות כריית הפוספטים עצמה מהנגב לא צפויה להיפגע לפי שעה.
החברה מייצאת גם פוספטים גולמיים לחו"ל, ובמידת הצורך תוכל להרחיב ייצוא זה. ייתכן שכדי להקטין את הנזק הכלכלי היא יכולה להעביר גם פוספטים לייצור במפעליה בחו"ל, ואולי אף להרחיב את פעילות הייצור במתקנים החדישים יותר שאינם זקוקים לכמויות מים גדולות בתהליך.
כך או כך, השבתה ממושכת של חלק ניכר מפעילות ייצור הפוספטים בארץ יכולה להשפיע מהותית על תוצאותיה העסקיות של כיל. וזה עוד לפני התחשבות בנזקים הכלכליים מהצורך לשקם את המאגר (שייתכן ומבוטח), העלות הנלוות של החמרת הדרישות שוודאי תגיע מהרגולטור, ותביעות עתידיות אפשריות מצד המדינה, אזרחים וארגוני סביבה.
הבעיה הנוכחית מצטרפת לבעיות שיש לכיל עקב אי־קבלת אמוניה כבר מספר חודשים בעקבות ההחלטה לסגור את המכל במפרץ חיפה. החברה נזקקת לאמוניה לצורך ייצור אחד מסוגי הדשן שהיא מייצרת בדרום, וכך גם במפעל דשנים בצפון. בנוסף, חיפה כימיקלים שסגרה בשלב זה את פעילותה בהיעדר אמוניה הייתה צרכן גדול של אשלג. הפגיעה במכירות של כיל מהמחסור באמוניה בלבד הוערכה בעבר בכ־100 מיליון דולר בשנה.
עד אמש כיל לא העבירה דיווח לבורסה על משמעות האירוע במישור רותם, אך היא תצטרך לעשות זאת לפני פתיחת המסחר היום.
מרותם אמפרט נמסר: "בעקבות האירוע הופסקה הזרמת מי הגבס לבריכות הגבס. החברה מגבשת אלטרנטיבות לחידוש הייצור, אותן תגיש לאישור הרשויות".