הקיץ חם ורווי סכנות – טיפים להורים לבני נוער

"בקיץ עלינו להיות ערניים יותר, לפקח יותר, אבל גם להיות נגישים וסבלנים יותר. אם נצליח כהורים לראות, להקשיב ולהבין את ילדנו המתבגרים- נהפוך לרלוונטיים ומשמעותיים בעולמם". ד"ר רועי בן מנחם, ראש תחום עבודת רחוב בעמותת עלם, עם הנחיות ותובנות להורים למתבגרים בחופש הגדול

הקיץ הגיע, ואיתו החופש הגדול. בני הנוער מאפסנים בארון את הלימודים והמסגרות, ויוצאים לבלות עם החברים. אצל בני נוער רבים הימים "מתהפכים" – ישנים ביום, מבלים עם חברים בלילות ומשוטטים ברחובות. הסכנות העיקריות הם שימוש בסמים ואלכוהול, שמגביר את הנכונות של בני נוער לקחת סיכונים נוספים, כמו נהיגה בשכרות (או נהיגה עם חבר ששתה).

 

השימוש באלכוהול גם מגביר את הסיכון לפגיעות מיניות ופעילות מינית בלתי רצויה, ובני נוער רבים מוצאים את עצמם במצבים שלא ציפו להם, ושאין להם את הכלים להתמודד איתם.

 

בעשר השנים האחרונות נפגשתי עם אלפי בני נוער במסגרת תפקידי השונים בעמותת עלם ובמסגרות חינוך פורמליות. חוויה מרכזית של אותם בני נוער מסתכמת בשלוש נקודות מרכזיות: "לא רואים אותי", "לא מקשיבים לי", "לא מבינים אותי".

 

 

בקיץ עלינו להיות ערניים יותר, לפקח יותר, אבל גם להיות נגישים וסבלנים יותר. אם נצליח כהורים לראות, להקשיב ולהבין את ילדנו המתבגרים- נהפוך לרלוונטיים ומשמעותיים בעולמם.

 

איך נוכל אנו ההורים לשמור על הילדים המתבגרים שלנו בקיץ?

• הגבירו את המעורבות: תדעו איפה הילדים נמצאים ומתי חוזרים, תזהירו אותם בפני סכנות. אם אתם נוסעים ללילה או חופשה בלי הילדים לוודא שבן משפחה או מבוגר אחראי "בתמונה" ומבקר בבית.

 

• עודדו אותם למצוא תעסוקה - עבודה, בייביסיטר, תחביבים, ספורט – כל מה שיוציא אותם מהבית לפעילות במסגרת ולא יאפשר את "היפוך" השעות הנפוץ במהלך הקיץ.

 

• שימו לב אם הם מסתגרים יותר בחדר, פחות נפגשים עם חברים, חוזרים מבילוי עם עיניים אדומות. אם הם לא אכלו כלום במהלך היום ואם הם הולכים עם בגדים שמנסים להסתיר ולכסות- פגיעות פנימיות וחיצוניות. רק תראו להם שאתם רואים- והם יבחרו להראות יותר.

 

• תשאלו אותם שאלות אמיתיות וכנות על הרגלי הפנאי שלהם ואל תפחדו לשמוע את התשובות: האם אתם שותים אלכוהול ואם כן האם אתם מערבבים סוגים שונים? והאם מישהו מהחברים שלכם שומרים עליכם שאתם שותים? האם אתם מסתובבים בחברת אנשים שמעצימים אתכם או פוגעים בכם?

 

• במקום לנאום להם, תקשיבו להם - הרבה מתבגרים רוצים שמבוגר פשוט ישב ויקשיב להם. הם לא צריכים שננאם להם ושנהיה תמיד מוכנים עם תשובות, אתם לא צריכים למהר לענות. תתעניינו, תנו תחושה שאתם כתובת. הם צריכים להרגיש שאנחנו לא מפחדים לשמוע גם את הדברים הקשים שיש להם לומר. הם צריכים לדעת שאנחנו מוכנים להיות איתם בחוסר אונים ובלבול.

 

 

• הם יודעים מתי הם התנהגו לא בסדר. כשאתם מבחינים שהם לוקחים אחריות על מעשיהם, מתמלאים רגשות אשם ועצב מטעות שעשו - היו איתם רכים. תקבלו את הטעות ותנצלו את הרגע לשיחה, לחיבוק ולמילות עידוד. זכרו, אי תגובה היא תגובה. הם מכירים את התגובות שלכם ויודעים מתי אתם בוחרים להיות עקשנים ואסרטיביים, ומתי אתם מעלימים עין.

 

• תתנדבו עם בני נוער - דרך ההתנדבות תלמדו על עולמם הפנימי של המתבגרים שלכם, ועל הדרך גם תשמשו להם דוגמה. צאו לרחובות, תפגשו את בני הנוער, תיחשפו אליהם במצבים של שיכרות ואלימות, בלבול ומצוקה. תטו להם אוזן קשבת ותופתעו לגלות עד כמה אתם רלוונטיים לעולמם כשאתם בוחרים לפגוש אותם במגרשם הביתי.

 

• תראו אותם כמו שהם, ולא כמו שהייתם רוצים שיהיו - מתבגרים רבים טוענים שלא רואים אותם כמו שהם. את המצוקות שלהם, הכמיהות, הרצונות והתסכולים. בשלב הראשון צריך לבחור לראות אותם כמו שהם, ולא כמו שאנחנו היינו רוצים שיהיו. לראות אותם בהקשר המשפחתי, החברתי והאישי. ברגע שהם יבינו שהרכבתם את המשקפיים הללו הם יאפשרו לכם לראות אותם גם במצבים פגיעים יותר.

 

• תראו את הכוחות שלהם ותתמקדו בחלקים הפעילים בחייהם - גרדנר (פסיכולוג התפתחותי) הגדיר 8 סוגי אינטליגנציות – לשונית, לוגית-מתמטית, חזותית-מרחבית, מוזיקלית, גופנית-תנועתית, בין-אישית, תוך-אישית, נטורליסטית-סביבתית. אנו מאומנים להאדיר את שתי סוגי האינטליגנציות הראשונות. תזהו במתבגרים שלכם את האינטליגנציה הייחודית להם. תנו לה מקום, תתפעמו ממנה ותעניקו תחושה לילדיכם שהם הכי טובים במה שהם עושים. תזכרו, יש מקום לכולם בחברה שלנו וכל כישרון נחשב.

 

 

• שימו את עצמכם בנעליים שלהם - אמנם אתם בתפקיד "המבוגר האחראי", אבל חשוב שגם תתנו דרור לילד שבכם. תשחקו איתם ותשתטו, תכירו את השירים שהם שומעים ואת המקומות בהם הם מסתובבים. נסו להתחבר לחוויה הרגשית שלהם כמתבגרים, לבדיקת הגבולות, לבלבול, לתעצומות הנפש. חפשו בכם את המקומות בהם אתם הייתם על שפת המצוק ואת הרגעים בהם משהו התערער בכם במהלך החיים.

 

• תמיד תשאירו להם את הדלת פתוחה - אלון, נער שליוויתי בעבר, סיפר לי ארוכות על חוויות גיל ההתבגרות שלו, על השימוש בסמים ועל חברים רבים ששמו קץ לחייהם או מתו משימוש יתר בסמים. שאלתי אותו מה הציל אותו. הוא אמר שמה שהציל אותו היא העובדה שאימא שלו אף פעם לא סגרה את הדלת בפניו. הילדים שלכם לא חייבים להגיע למצבים קיצוניים כמו שימוש בסמים או שתייה אלכוהול מופרזת, כדי לבדוק אם הדלת שלכם תמיד פתוחה עבורם.

 

 

• לא להפסיק לעדור - גידול ילדים זו עבודה, וזו עבודה קשה. פעולת העדירה היא פעולה סיזיפית שלא מפסיקה אף פעם ובחלקת האדמה שלנו תמיד יצמחו עשבים. עלינו לקבל זאת בהבנה ובהשלמה. גידול ילדים היא איננה פעולה של "שגר ושכח". אנחנו צריכים להיות נוכחים תמידיים בחייהם, להבין שהם משתנים כל הזמן ועלינו להשתנות בהתאמה אליהם.

 

 

ניידות "כתובת רחוב" של עלם פועלות משנת 1996. כיום פועלות 17 ניידות ב-21 יישובים ברחבי הארץ. צוותי הניידות פוגשים את בני הנוער במקום שלהם, ברחוב, בשעות הלילה ומהווים בשבילם כתובת ומענה כמבוגרים משמעותיים. הניידות מותאמות לשמש בסיס למפגש אישי עם בני הנוער. הן כוללות פינת ישיבה אינטימית, שתייה חמה, כיבוד קל, דפי מידע, אמצעי מניעה ועוד. צוות הניידת מורכב מאנשי מקצוע ומתנדבים, שמעניקים לבני הנוער והצעירים סיוע תוך מפגש חם ופתוח בגובה עיניים.