"אימא, למה האישה הזאת נראית ככה?"

ילדים אומרים את האמת אבל מה קורה כשהאמת מביכה וגורמת לחוסר נעימות? כך תסבירו לילדים, בהתאם לגילם, באילו מקרים לא חייבים לומר כל מה שחושבים עליו

  

 

לאלה מכם שמעוניינים לשמוע את כל האמת בלי התייפייפות או רחמים, אני מציעה פתרון פשוט - שאלו את הילדים שלכם. הסיבה פשוטה, לילדים הקטנים שלנו יש הרגל לומר את האמת בלי פילטרים ו"התנחמדויות".

 

הם ישאלו למה השכנה מלמעלה שמנה, כשהיא חולפת על פניכם במסדרון. הם ישאלו למה לאיש יש ריח רע כשאתם עומדים לידו באוטובוס או ממתינים בתור לקולנוע. הם ישאלו למה יש לאישה המאופרת בכבדות יש "פנים של ליצן", או "לאן נעלמו הרגליים שלו" כשנתקלים באדם עם מגבלה.

 

קראו עוד:

- מה גילינו על משפחות ישראליות מסביב לעולם

- 10 רעיונות ללימוד אנגלית בחופש הגדול

- מבלים עם הילדים: 3 אטרקציות לחופש

 

השאלה כיצד מצמצמים את התופעה ואת אי הנעימות מבלי לפגוע בכנות הילד. מדוע כיצד, ולא האם? משום שעם כל הכבוד לאמירת כל האמת בפרצוף אנחנו גם רוצים שילדנו יהיו בעלי מודעות חברתית ורגישים לאחרים. צריך להיות סבלניים ולהסביר סמוך ככל שניתן לזמן ההתרחשות.

 

איך ומה להסביר לילדים?

 

לפעמים עדיף לשתוק

לפעמים לא לומר דבר היא הדרך הנכונה. אם אתם עוברים ליד אדם עם ריח לא טוב והילד אומר למשל "איזה איש מסריח" לאחר שהאדם התרחק מעט זה יהיה זמן טוב להסביר לילד שמילים עלולות לפגוע באיש ששומע אותנו.

לא כולם אותו הדבר

הסבר שעשוי לסייע מאוד לצמצום התופעה הנפוצה של נפנוף האצבע וצעקה, "היי, למה האיש נראה כך?" הוא שאנשים מגיעים בכל מיני גדלים, צורות וצבעים, ולא כולם נראים כמונו, וזה שכל אחד קצת שונה הופך את החיים ליותר מעניינים. ממש כמו שיש גלידת תות, שוקולד, מוקה, בננה ולא רק וניל. יש אנשים שאוהבים יותר וניל, יש אנשים שאוהבים יותר שוקולד, יש אנשים שאוהבים יותר תות ויש אנשים שאוהבים את כל הסוגים באופן שווה, וכל אחד מהם מתאים למישהו אחר.

 

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק של ynet

 

להתרכז במה שטוב

כשמגלים שהסבא מביא לנכד בעיניים נוצצות את הדמות מ"מפרץ ההרפתקאות" שהילד לא אוהב, כדאי לדבר עם הילד שנייה לפני שקריאת "אבל סבא, זה לא מה שרציתי" מפלחת את חלל האוויר.

 

מומלץ להסביר: "אני יודע שאתה לא אוהב את הצבע הירוק של הצעצוע, אבל סבא הביא לך את זה כי הוא יודע שאתה אוהב את התוכנית והוא חשב עליך. הוא גם הסתובב בכל החנויות בקניון בשביל למצוא לך מתנה. אתה יכול להודות לו על כך".

 

במקום לחנך להתלהבות מזויפת ממתנה, מלמדים להתלהב להעריך ולהודות על מה שהמתנה מסמלת – ואז לא צריך שקר או להשתמש בשקר לבן.

 

הילדים לומדים מכם

ילדים לומדים לשקר מצפייה בהתנהגות הוריהם. זה נכון גם לשקרים, גם לשקרים לבנים וגם לאמירת אמת ואופן אמירתה. אפשר להתנחם בידיעה הזו, בסוף הילדים שלנו ילמדו את הדרך הנאותה להתנהג בסיטואציות חברתיות. מצד שני, אם הילדים נוטים לשקר לעתים קרובות מדי, כדאי לבדוק איזה דוגמה נתנו בתור הורים. חשוב להבין שבגילים צעירים מדובר בחלק בלתי נפרד מהתפתחות הילד ואנו לא צריכים להזדעק מכך.

 

ומכאן עולה עצה נוספת - לא מומלץ לדרוש מהילדים דברים שאנחנו כמבוגרים לא יכולים ליישם.

 

הכותבת היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה ותואר שני לחינוך בגיל הרך מהאוניברסיטה העברית וניסיון של עשרות שנים בתחום. מנהלת "קרוסלה" - רשת המרכזים של הגיל הרך והמשפחה, החברה למתנ"סים הארצית