שכונת ראביה בעמאן נראתה אתמול כמו זירת מלחמה. הולכי רגל בודדים, שביקשו לחזור לדירותיהם, ניסו לפלס דרך בין הטנקים, הרכבים המשוריינים וניידות המשטרה שחסמו את הכבישים. מאות שוטרים ואנשי ביטחון, במדים ובלבוש אזרחי — סוכני "הביטחון הכללי", המקבילה הירדנית לשב"כ, ולוחמי "כוחות דאראק", סיירת מטכ"ל של הממלכה ההאשמית שמפקדה הוא המלך עבדאללה בכבודו ובעצמו — הסתובבו בשטח, מחכים לאיזו פקודה שלא הגיעה.
במתחם השגרירות המבוצר שבלב השכונה אין יוצא ואין בא. למה צריך כל כך הרבה אנשי ביטחון? שאלתי קצין בכיר במדים. "כדי שהישראלים לא ייצאו — והמפגינים לא יסתננו פנימה", הסביר לי בטון מאופק. מוקדם יותר בבוקר הוציא שר הפנים הירדני ראלב זועבי צו מיוחד שאוסר על הדיפלומטים הישראלים, ובראשם השגרירה עינת שלאין, לעזוב את מתחם השגרירות עד שהמאבטח הישראלי שבמרכז הפרשה ייחקר בידי הצוות המיוחד של משרד הפנים.
עאדל דבאס (23) היה באמצע אימון במכון כושר כאשר שמע את קולות הירי שבקעו מדירתו של המאבטח הישראלי בבניין בשכונת ראביה. "המכון נמצא בבניין הסמוך לדירה שבה מתגורר 'היהודי'", סיפר אתמול, "לא הבנתי מה קרה, הייתי בטוח שמדובר בקטטת רחוב או במריבה בין שכנים. עזבתי הכל ורצתי החוצה בבגדי ספורט".
בעוד עדאל ושני בני הדודים שלו מנסים לאתר את מקור הירי, פרץ מהבניין מאהר איברהים, נהג הרכב שהוביל את הרהיטים לדירתו של המאבטח. לפי הגרסה הירדנית, מוחמד ג'ווידאת בן ה־17 העלה את הרהיטים לחדר השינה של "היהודי" — המאבטח זיו. ככל הנראה פרץ בין הנער למאבטח ויכוח על תשלום. למקום הגיע גם בעל הבניין, רופא בשם ד"ר בשאר חמארנה. בלהט הוויכוח, שלף נהג המשאית — לא הנער שנהרג! — מברג ודקר את המאבטח, שהגיב מיד, הוציא את אקדחו וירה ארבעה כדורים. מהירי נפצעו באורח קשה הנער ג'ווידאת וד"ר חמארנה. מותם נקבע בהמשך בבית־החולים. הנהג שעבד אצל זכריא ג'ווידאת, אביו של הנער ההרוג, הסגיר את עצמו למשטרה. המאבטח שנפצע קל בזרועו מיהר לשגרירות.
בשעות הערב אמש נפוצו בעמאן שמועות על עסקה שנרקמת בין ישראל לירדן, שבמסגרתה יפורקו המגנומטרים בהר הבית ויוצבו מצלמות נסתרות במתחם אל־אקצא, ובתמורה ישוחררו הדיפלומטים הישראלים הנצורים. לא בטוח שזה מה שינמיך את גובה הלהבות ברחוב הירדני. "משפחת ג'ווידאת היא חמולה גדולה", אומר לי איש ביטחון בכיר, "אם לא תדאגו לסיים את הפרשה בימים הקרובים היא תנסה לפרוץ לשגרירות ולהסתער על הדיפלומטים שלכם". וקצין אחר מגלה חוש נדיר לאירוניה כשהוא נדרש לעסקה. "שלומיאל ישראלי שאיבד את העשתונות הציל את המזרח התיכון מסבב של התפרצויות אלימות בגלל אל־אקצה", אמר.
במשך היום שרר במתחם מתח רב. השגרירה שלאין — גרושה שבנה חי בארץ — הקונסול עודד ענבים ושאר 30 הדיפלומטים הישראלים תקועים ונצורים במתחם הסגור. רק טלפון אחד פועל, לחירום. עשרות ירדנים זועמים התקהלו ברחובות הסמוכים. מפקד בכיר בביטחון הכללי אמר לי: "אני מציע לך להיזהר מאוד, ולעוף מכאן כמה שיותר מהר. אני מציע לך לא להסתובב במרכז עמאן ובשום פנים לא להזדהות כישראלית, כדי שלא תתקלי בהפתעות לא נעימות".
לא כולם קונים את הגרסה שמאשימה את המאבטח הישראלי באחריות להסתבכות. "אנחנו שכנים של השגרירות, עובדים בחנויות הסמוכות", מספרים לי בני הדודים ממשפחת מסרי שמוצאה משכם, "אף פעם לא היו בעיות, כי אין חיכוך. הישראלים לא באים לקנות בחנויות שלנו ואנחנו לא מבקשים ויזה לבקר את המשפחות שלנו בשכם. הוצאת ויזה בשגרירות היא תהליך מתיש ויקר. למרות שהיינו רוצים מאוד לקפוץ לשכם, זה כל כך קרוב".
שני צלמים ירדנים מתקרבים עם המצלמות שלהם. צלם "ידיעות אחרונות" שאול גולן ממהר בעקבותיהם. "אסור לצלם", מודיע הממונה על המחסום. הצלמים המקומיים, וגולן איתם, לא מצייתים לאזהרה. שוטר וחייל מובילים אותם לחקירה. השוטר מוחק לגולן בסבלנות מהמצלמה תמונה אחר תמונה ומורה לנו לעזוב את המקום. כעבור שעתיים מופיעה באתר החדשות הירדני "כאבירני" כותרת ראשית שמודיעה על מעצרו וחקירתו של צלם "ידיעות אחרונות".
ד.ג, קצין במודיעין הירדני, לא ממהר להטיח האשמות אבל ממליץ שלא יהיה טיוח מהצד הישראלי. "הפרשה הזאת מזכירה לנו את ניסיון ההתנקשות בחאלד משעל ב־97'", אמר לי. "גם אז המאבטחים הישראלים ברחו והתבצרו בשגרירות. גם אז ראש הממשלה היה נתניהו שרמז בעקיצה מיותרת, ש'יש לנו ניסיון במקרים דומים'".
מוחמד ג'ווידאת יובא לקבורה היום אחר הצהריים. מסע הלוויה צפוי למשוך אלפים וכוחות גדולים של משטרה והביטחון הכללי יפקחו כדי שלא יסטה מהמסלול שנקבע לו לכיוון מתחם השגרירות. בני המשפחה סירבו אתמול במשך שעות לקחת את גופתו, דרשו לקבל את ממצאי התחקיר הירדני, לראות את סרטי מצלמות האבטחה בשגרירות ישראל ולהעמיד את המאבטח לדין.