ברזל פגע בראש של פועל. הפיצוי: 206 אלף ש'

פלסטיני נפצע באתר בנייה ונגרמו לו נזקים גופניים, נפשיים ותפקודיים. חברת הבנייה טענה שגם לפועל אחריות לתאונה, אבל היא נדחתה בבית המשפט

עו"ד כרם רוזנברג פורסם: 31.07.17, 18:20

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה ערעורים שהוגשו לו על פסק דין שקבע שחברת "ערין השקעות ובנייה" תשלם 206 אלף שקל לפועל פלסטיני שנפגע מחתיכת ברזל שפגעה בראשו. שופטי ההרכב פסקו שאין עילה להתערב בגובה הפיצוי אף שבית משפט השלום שגה כשקבע שגם לעובד אחריות לתאונה.

 

בפברואר 2011 נפלה על ראשו של הפועל חתיכת ברזל כבדה ונגרמו לו נזקים גופניים, נפשיים ותפקודיים. שלוש שנים לאחר מכן הוא הגיש תביעה לבית משפט השלום בבית שאן על מנת שיורה לחברת הבנייה שהעסיקה אותו לשלם לו פיצויים על נזקיו. בפברואר האחרון נקבע כי החברה אחראית למרבית נזקיו מעצם היותה המעסיקה שלו ומבצעת העבודות באתר.

 

עם זאת, נוכח העובדה שהפועל לא הסב את תשומת לבו של מנהל העבודה לכשלים הבטיחותיים באתר, על אף היותו עובד ותיק, הוטלו עליו 10% אחריות על התאונה, ובסופו של עניין הוא זכה לפיצוי בסך 206 אלף שקל.

 

החברה ערערה לבית המשפט המחוזי ואילו הפועל הגיש ערעור נגדי. המעסיקה טענה שהפועל שיקר בעדותו כשאמר שלא ניתנה לו קסדה וביקשה להטיל עליו את מלוא האחריות לתאונה מאחר שלא נזהר. היא הוסיפה שסכום הפיצוי שנפסק לו מופרז מאחר שהוא נותר ללא נכות רפואית, וחישוב הפסדי השכר שלו נעשו בהתאם לתחשיב של ביטוח לאומי בעוד שהוא תושב השטחים, ולכן היה נכון לחשב את הפיצוי לפי השכר הנהוג במקום מגוריו.

 

הפועל טען בערעור שלו שנזהר בביצוע עבודתו ולכן צריך להטיל על החברה את מלוא האחריות בגין הנזק שנגרם לו. הוא הוסיף שהיה צריך לפסוק לו פיצוי גבוה יותר על הפסדי שכר, בין היתר לנוכח העובדה שעד היום הוא מתקשה לתפקד ונאלץ להיעזר בבני משפחה וחברים.

 

נפגע בלהט העבודה

השופטים אברהם אברהם, עירית הוד וטאהא ערפאת דנו בערעורים במאוחד ודחו את מרבית טענות הצדדים. הם הסבירו שבדרך כלל, בית המשפט לא נוהג להתערב בקביעות עובדתיות בערעורים, ומקרה זה אינו חריג.

 

בהמשך קבעו השופטים שחישוב הפיצוי נשען על שיעורי נכות שנקבעו בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט, ומדובר בסכום סביר שאין הצדקה להתערב בו – לכאן או לכאן.

 

הטענה היחידה שהתקבלה הייתה התעקשות הפועל שלפיה אינו אשם בתאונה. בהקשר זה נקבע כי לעיתים, בלהט העבודה, עובד עלול לבצע פעולות מסוכנות מבלי לשים לב, ואין זה בהכרח מעיד על כך שהתרשל או שלקח סיכון מיותר.

 

ואולם, קביעה זו לא השפיעה על סכום הפיצוי כאמור, מאחר שביטול האשם התורם מתקזז עם העובדה שלתובע נפסק פיצוי גבוה על הפסדי שכר, בהסתמך על שכר עבודה בישראל – שהוא גבוה יותר מהשכר המשולם בשטחי הרשות הפלסטינית.